אאא

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הפנים אריה דרעי כינסו אחר הצהריים (שני) מסיבת עיתונאים, שבה הם מוסרים הצהרות בעקבות החלטת ישראל לבטל את גירוש מבקשי המקלט לאפריקה למורת רוחם של תושבי דרום תל אביב.

נתניהו סיפר כי ישראל עשתה מאמצים לאתר מדינה "שתסכים לקבל את האנשים האלה בלי שהם יסכימו לעבור אליה. זו הייתה פריצת דרך חשובה שנתנה לנו הרבה תקווה, והתחלנו להוציא אנשים. אבל מהר מאוד התברר שהמדינה השלישית איננה עומדת בתנאים ובלחץ, לכן מן הרגע שהתברר בשבועות האחרונים שהמדינה השלישית כאופציה לא קיימת, אנחנו למעשה נכנסנו למלכודת שאומרת שכולם היו נשארים. זו המשמעות. היינו מחכים לתשעה בחודש, לבג"ץ, והוא היה אומר - 'לכם אין מדינה שלישית ולפיכך כולם בלי יוצא מן הכלל נשארים. אתה לא יכול לעשות כלום'".

נתניהו סיפר על הסכם עם נציבות הפליטים של האו"ם, שלפיו ייצאו מישראל 16,250 מסתננים "למדינות מתקדמות כמו קנדה, גרמניה, אטליה. הנציבות גם תוציא אותם, תארגן ואפילו תממן את זה".

"בתחילה הם אמרו שעל כל אחד שייצא ארבעה יישארו, כתושבים ארעיים. לא הסכמו לכך, והגענו בסוף להסכם שעל כל אחד שיוצא, אחד יישאר", אמר נתניהו. 

ראש הממשלה הוסיף: "אני מבין שהציפיה היתה - גם אצלי - שנוכל להוציא את כולם, אבל ברגע שזה לא עומד על הפרק, אנו עושים את הדבר הטוב ביותר שנוכל. להוציא אנשים, לשקם את היתרה ולשקם את דרום תל אביב".

ראש הממשלה אמר כי במשך שמונה שנים המסתננים הגיעו ללא הגבלה לישראל, ואילולא הקימו את גדר הגבול עם מצרים, "ישראל הייתה סופחת אליה כמיליון מסתננים". הוא הזכיר כמה קיתונות של ביקורת ספג על המהלך שיזם בבניית הגדר. "עד השלמת הגדר נכנסו כ-60 אלף מסתננים, רבים מהם השתכנו בשכונות בדרום תל אביב. נקטנו מדיניות נחושה והוצאנו כ-20 אלף מהם. נשארו כ-35 אלף מהם. סיירנו בשכונות, דרעי ואני סיירנו גם באופן סמוי בשכונות". ואולם, נתניהו הזכיר כי "בית המשפט אסר עלינו להוציא אותם למדינות שלא מוכנות לקבל אותם ללא הסכמתם".

שר הפנים אריה דרעי אמר כי שתי הנקודות שעליהן התעקש בהסכם עם האו"ם היו "תמיכה בינלאומית של האו"ם, שכל מי שיקבלו ממני אשרה של או תושב ארעי או גם הזמניים יקבלו אשרת עבודה מסודרת, ונקודה שנייה - אני אפעיל את סמכותי ואחליט איפה הם יגורו ויעבדו. מה שנקרא פיזור האוכלוסיה הזאת בכל הארץ".

הוא קרא למפגינים נגד הגירוש להתגייס למשימה: "אני מקווה שכל אותם גופים, ארגונים ואנשים שבחודשים האחרונים יצאו והטיפו לנו בצדק מבחינתם, 'למה אתם מגרשים' - הם הראשונים שיצטרכו לעמוד במבחן הזה". הוא הוסיף : "הקיבוצים מוכנים לקלוט, ערים מבוססות, מי שיצאו בשלטים 'אני רוצה לטפל במסתננים', עכשיו, הנה, אביגדור ייקח את כל אלה שהתנדבו".

במסגרת ההבנות המשותפות תפעל נציבות האו"ם לפליטים, באמצעות הסדרים עם מדינות מערביות שונות, ליציאה מישראל של לכל הפחות 16,250 מהגרים, ואילו ישראל תסדיר את מעמדם של אוכלוסיות מוגנות שמרביתן ממילא היו נשארות בישראל.

הבנות אלו יאפשרו יציאת מספר גדול יותר של מהגרים מישראל מאשר במתווה הקודם, וכל זאת בחסות האו"ם והקהילה הבינלאומית. המתווה מחולק לשלושה שלבים ומתפרש על פני חמש שנים, ובסיומן תשתפר באופן משמעותי מציאות החיים בדרום ת"א ובשכונות. ההסכם אושר ע"י היועץ המשפטי לממשלה ועולה בקנה אחד עם הדין הבינלאומי והפרקטיקה המקובלת.

לפי דו"ח נתוני הזרים של רשות האוכלוסין וההגירה לסיכום שנת 2017, בישראל יש 34,187 מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן. לפיכך, ישראל תצטרך לפעול להסדרת מעמדם של 18 אלף מבקשי מקלט.

כמו כן תוקם מינהלת מיוחדת שתעסוק בתוכנית לשיקום דרום תל אביב. בראש המינהלת יעמוד אביגדור יצחקי וישולבו בה גם נציגי עיריית תל אביב-יפו ונציגי השכונות. התקציב והמשאבים שנועדו ליישום ואכיפת המתווה הקודם יושקעו בפיתוח ושיקום דרום תל אביב.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

בנוסף, במסגרת ההבנות סוכם על ריכוז מאמץ לעודד פריסה גיאוגרפית מאוזנת יותר של האוכלוסיות שיישארו בישראל, תוך הכוונה תעסוקתית, הכשרה מקצועית, התאמת מקומות עבודה וכו'.

בהודעה המקורית לשכת ראש הממשלה צוין כי "לאור העובדה שמדינת ישראל ונציבות האו"ם לפליטים משלבות זרועות לשם מימוש מתווה זה, מתייתר הצורך להמשיך במדיניות הוצאה בכפייה למדינות שלישיות בתקופת יישום המתווה החדש".

עוד צוין בהודעה כי "ראש הממשלה ושר הפנים פעלו לקיום המתווה הקודם, אך בשל אילוצים משפטיים וקשיים מדיניים מצד המדינות השלישיות היה צורך להגיע להבנות חדשות ומשופרות שיבטיחו המשך יציאת אלפי מהגרים מישראל ומתן טיפול מקיף לבעיה".

כזכור, בעקבות עתירה שהוגשה נגד הגירוש, הוציא בג"ץ בחודש שעבר צו זמני המורה לעצור את המהלך שתוכנן לצאת לפועל ב-1 באפריל עד שהמדינה תגיש את תגובתה בנושא. המדינה פנתה לקבלת ארכה נוספת להגשת התגובה והייתה אמורה למסור אותה עד 9 באפריל. ההודעה היום של ישראל מייתרת למעשה את המשך הדיונים בעתירה.