השוק מוצף בעורכי דין? "עדיין יש ביקוש לעו"ד טובים"

האם עדיין צריך עורכי דין בישראל? לקראת עונת ההרשמה ללימודים, כיכר השבת בפרוייקט על תואר ראשון וסטודנטים מהמגזר. ראיון עם עו"ד ורו"ח חגי גרוס, בוגר הקריה האקדמית אונו, שבשלבי קריירה מצליחה מראה את השילוב הנכון בין עולם האקדמיה והעולם החרדי (לימודים, שיווקי)

השוק מוצף בעורכי דין? אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

עו"ד חגי גרוס, נשוי ואב ל-4 ילדים מפתח תקווה, רק בן 39 ועם קריירה מתפתחת ומצליחה. מאחוריו תואר ראשון במשפטים, תואר ראשון בראיית חשבון, ותואר שני עם התמחות במימון.

את הלימודים בקריה האקדמית אונו התחיל אי שם לפני כעשור, והבחירה לצאת ללימודים הגיעה אחרי הצבת יעדים ברורה: "למדתי שנים בכוילל והצבתי לעצמי כמה יעדים תורניים שרק לאחריהם אצא ללימודים אקדמאיים. היה לי ברור מאז ומתמיד שאתמקצע ואצא לשוק העבודה, אבל רק לאחר השקעה בכוילל במשך שנים".

עו"ד חגי גרוס. באדיבות המצלם

"אין סתירה בין העולם האקדמי לחרדי"

הלימודים בקריה האקדמית אונו היו אצל עו"ד גרוס כבחירה המתאימה ביותר עבור סטודנט מהמגזר, לדוגמה הלימודים נפרדים לגמרי ובין השיעורים ישנן תפילות מנחה ומעריב.

לא הרגשת סתירה בין עולם האקדמיה לעולם החרדי? "בכלל לא, אין סתירה בין העולם האקדמי לחרדי. לומדים בשביל פרנסה. בנוסף, בקריה האקדמית אונו ישנו יחס אישי לכל קושי שעולה, וישנם קשיים: הלימודים אינם קלים, במיוחד למי שמגיע עם משפחה. מאידך ישנו מערך מלגות ובאים לקראת במה שאפשר. ישנן מלגות ייחודיות לציבור החרדי, ישנן מלגות על בסיס סוציו-אקונומי, וישנן גם מלגות הצטיינות מיוחדות לסטודנטים שעומדים ברף מסויים של ציונים. במקרה שלי למדתי שני תארים ראשונים במקביל, והקריה האקדמית אונו תמכה בי".

כיום, מעבר לעיסוקו כעורך דין במשרד עורכי דין מהמובילים בארץ בתחום המסוי, עו"ד גרוס גם מרצה לחשבונאות, מתמטיקה, כלכלה וסטטיסטיקה בקריה האקדמית אונו מזה כ-8 שנים. הוא מכיר מקרוב את הסטודנטים מהמגזר והקשיים שיש בכך. מאידך, הוא עם בשורה אופטימית: "הסטודנטים מהמגזר ברמה גבוהה יותר משאר הסטודנטים. הם מגיעים בגיל מבוגר יותר, עם משפחות וילדים, ולכן הם באים באמת ללמוד. אין זמן למשחקים, אלא רק לסיים ולהצליח. זה לא כמו "רווק" ו"צעיר" שיכולים למרוח את התואר. הם מראים יותר רצינות והרבה יותר נוכחות. רואים זאת גם במבחני מועצת רואי החשבון בסוף התואר, כאשר סטודנטים מהמגזר מסיימים באחוזים גבוהים יותר מאשר הכללי".

כאשר יש כוח רצון ניתן להמשיך ולדבוק באורח חיים חרדי בכל זמן, גם במהלך הלימודים וגם במהלך חיי הפרנסה והעבודה. לעו"ד גרוס השילוב הזה הוא חשוב במיוחד, ולכן הוא מקפיד כל יום גם למסור שיעור בדף היומי: "אלה שיש להם כוח רצון בישיבה יוכלו להצליח בעולם האקדמי. כך אמר לי ראש הישיבה שלי הרב יהודה קולודצקי זצ"ל: לא משנה באיזה מקצוע תבחר - צריך להיות תלמיד חכם. מהנדס תלמיד חכם, עורך דין תלמיד חכם".

האם גם היום היית ממליץ ללכת ללמוד משפטים? אין הצפה בשוק?

"אכן יש הרבה עורכי דין אבל יש עבודה לכולם. אם אתה עורך דין טוב, חרוץ, יודע להשקיע, יסודי ושולט ל בכל הפרטים הקטנים, אתה תצליח! ההבדל בין הצלחה לכישלון בתיק, ברוב המקרים, מקושרת לדיוק כלשהו באותיות הקטנות. מי שמחפף זה פשוט לא יעבוד לו".

עו"ד חגי גרוס והרב פוגל, יו"ר הקמפוסים החרדיים בקרית אונו

שקיפות בגילוי מרצון

עו"ד גרוס "חי" את עולם המשפט והמיסוי, ואחרי מאבקים עיקשים הוא גם זכה להצלחה נגד רשות המיסוי בכל תחום השקיפות של גילוי מרצון. כשלצורך המטרה הגיע עד ערעור בבית המשפט העליון.

מה זה גילוי מרצון? רשות המסים יצאה "במבצע" עבור אלו שלא דיווחו על הכנסותיהם כראוי, ומעוניינים בהליך זה להסיר את המחדל, לשלם את המס, ולקבל חסינות מהעמדה לדין פלילי. חשוב לציין שבחלק גדול מהמקרים אין מדובר בכאלו שהבריחו בכוונה כספים לשוויץ בכדי "לעקוץ" את רשויות המס, אלא בתושבי חוץ לשעבר, מקבלי ירושות מחו"ל, בקשישים שחששו מבירוקרטיה, או בניצולי שואה שקיבלו רנטות וכספים מחו"ל ולא היו מודעים לחובת הדיווח.

הבעיה החריפה באה לידי ביטוי בתחום מיסוי הקרן. הקריטריונים של רשות המסים אינם שקופים ולא ניתן לדעת כמה מס גובים. המצב היה שרירותי, וכל פקיד שומה פעל באופן עצמאי לפי שיקול הדעת האישי שלו. כתוצאה מכך לא ניתן היה לדעת מה יחס רשות המס כלפי קריטריון כזה או אחר, האם מייצגים שונים מגיעים לתוצאות מיסוי שונות, מצב שמביא לחוסר וודאות, ויכול היה אף להביא לבעיות בתחום טוהר המידות.

כתבת העיתון דה מרקר, מירב ארלוזורוב, תיארה זאת לפני כשנה:

"עו"ד רו"ח חגי גרוס הגיע עד בית המשפט העליון, במסגרת עתירה מנהלית נגד רשות המסים, בדרישה לקבל נתונים על סכומי ושיעורי המס שנגבו מקרנות העלמת המס. בינתיים הוא לא קיבל את הנתונים שביקש. רשות המסים טוענת כי הנתונים כלל אינם ידועים לה...ברשות המסים לא מסתירים את העובדה שאין להם נתונים ברורים על פילוח תשלומי המס בהסדר הגילוי מרצון, וטוענים בריש גלי ש"זה לא מעניין אותם" ושכל שחשוב הוא "כמה כסף נגבה". זאת עמדה תמוהה, לאור העובדה שמדובר בהסדרים שנקבעים בהיחבא, בסכומים גדולים מאוד ובעבירות שחלקן חמורות מאוד, עם שיקול דעת רחב לפקידי השומה. בלי דיווח, כיצד יודעים ברשות המסים כי פקידי המס שלהם מתנהלים כשורה ואינם מושפעים משיקולים זרים? בלי דיווח, כיצד ניתן לדעת שמתקיים עקרון השוויון — שגם מעלימי מס זכאים לו?".

במהלך השנה האחרונה, הצליח עו"ד גרוס להכריח את רשות המסים לפרסם את הנתונים לפי קריטריונים שונים כדי שכל הליך המסוי יהיה שקוף עד שניתן, ובכדי שעורכי הדין יוכלו לייצג את הלקוחות שלהם בדרך היעילה והטובה ביותר. בכך, מן הסתם, גם יעלו אחוזי הגילוי מרצון.

ניתן לראות איך בתביעה אחת, ומאבק בודד, ניתן להשפיע על תחום ענק בעולם המשפט, המיסוי, ועל חיי האזרחים באופן מיידי. זה מתחבר למשפט נוסף שלקח לעצמו עו"ד גרוס מראש ישיבתו הרב קולודצקי ז"ל: "לא משנה מה תעשה - חשוב לעשות זאת הכי טוב שאתה יכול".

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר