אאא

דף יב

1. פסח בשחרית. 2. דיחוי. 3. פסול בעולה.

  1. במשנה הפסח ששחטו בי"ד בניסן בבוקר שלא לשמו, רבי יהושע מכשיר דדינו כשלמים ובן בתירא פוסל, ור"אסובר שדעת בן בתירא להכשיר לשחוט קרבן פסח כבר מהבוקר. והקושיות 1. נקט לשון כאילו נשחט בין הערבים, אגב רבי יהושע. 2. לא נחלקו בלשמו בכדי שנדע דר"י מכשיר בי"ד אף שמקצתו ראוי. 3. לשון בין הערבים מוקי בין ערב לערב, ובתמיד נאמר בקר ובין הערבים, נרות מערב עד בקר וקטרת הוקשה לנרות. 4. שם תזבח את הפסח בערב, אתי בכדי שיאוחר הפסח אחר התמיד. 5. כיצד יתכן שפסח נשחט מהבוקר ובבין הערבים התמיד קודם לו, ותירץ דה"נ מצינו בתפלת מנחה שקודמת למוסף. 6. קשיא מדוע נכתב בין הערבים בקטרת ונרות. 7. וכן אמרינן דביום י"ד רק מקצתו ראוי ולא כולו, אלא דחינן לדברי רבי אושעיא ואמרינן דלבן בתירא פסח בי"ד שחרית פסול בכל גוונא.

  2. לרבי יוחנן דעת בן בתירא שקרבן פסח בי"ד שחרית אינו ראוי להקרבה כלל, ומפרשינן דיני דיחוי 1. קרבן פסח לא נחשב לנדחה, דאיירי שהפרישו: לאחר חצות, או מהבוקר שאין מחוסר זמן לבו ביום, או מהלילה שאינו מחוסר זמן. 2. לרבי יוחנן בהמה של שני שותפין והקדיש את חלקו וחזר וקנה את השאר והקדישה, קדושה ואינה קריבה ועושה תמורה כיו"ב. ושמעינן מינה: דבע"ח נדחין, ודחוי מעיקרו הוי דחוי, ויש דיחוי בדמים. 3. אכל חלב והפריש קרבן והמיר דת וחזר בו הואיל ונדחה ידחה, וקמ"ל אף דבידו לחזור. ואמרינן דה"נ בנשתטה, וקמ"ל אף דנדחה ממילא לא חשיב כישן. 4. אכל חלב והפריש קרבן והורו ב"ד שחלב מותר וחזרו בהן, פשט דנדחה משום דהגברא והקרבן אידחי.

  3. במשנה מייתי עדות בן עזאי שעולה שנשחטה שלא לשמה פסולה, ומפרשינן מהיכא קאמר 1. עולה הוא דדוקא לשמה, וקשיא דה"נ נאמר באשם, ואין לומר דבעולה נאמר הוא פעמיים דה"נ באשם. 2. מייתי מחטאת ופסח ולא פריך צד כרת, ולא מייתי אשם כיון שאינו בצבור כביחיד. 3. למסקנא גמרא גמיר.

 

שאלות לחזרה ושינון

  1. דעת ר"א להתיר שחיטת פסח בשחרית, והקושיות (7)

  2. דיני דיחוי (4)

  3. לבן עזאי עולה נפסלת במחשבת שלא לשמה, מנין (2)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com