ממתק לשבת

פרשת בחוקותי • וורט מיוחד מאת הרב נחמיה וילהלם

מידי שבוע, הרב נחמיה וילהלם, שליח חב"ד בעיר בנגקוק, תאילנד, מגיש וורט על הפרשה בלשון קלה ומרתקת, שתוכלו להעביר בעצמכם בשולחן השבת. צפו (פרשת שבוע, יהדות)

הרב נחמיה וילהלם | כיכר השבת |
(צילום: באדיבות בית חב"ד בנגקוק )

פרשתנו פותחת בסדרת ברכות שיקוימו בעם ישראל אם יקיימו את המצוות וילכו בדרך התורה אך מיד לאחר סדרת הברכות פותחת התורה בסדרה של תוכחה ואזהרות שייקרו לעם ישראל אם חלילה לא ילכו בדרך זו.

קשה מאוד לקרוא תוכחה זאת ולהישאר אדישים עד כדי שלפרשה זו עולה לתורה רק הקורא וגם לו לא קוראים אלא הוא עולה מעצמו מכיוון שכלל לא נעים לשמוע דברים אלו.

מסופר על רבי דובער הרבי השני של חב"ד שאביו אדמו"ר הזקן היה קורא בתורה כל שבת וכאשר שבת אחת לא היה בעיר בפרשת התוכחה ומישהו אחר קרא שמע את הקללות והתעלף, כששאלו אותו מה קרה הרי זו לא פעם ראשונה ששמעת את הקריאה הזו ואף פעם לא התעלפת?, ענה "כשאבא קורא זה נשמע ברכות" ונשאלת השאלה אם בפסוקים אלו טמונים ברכות למה אנו צריכים לשמוע אותם כקללות?

בגמרא מסופר על רבי שמעון בר יוחאי שאמר לבנו אלעזר ללכת ולבקש ברכה מיונתן בן עמסיי ויהודה בן גרים ש"אנשי צורה הם" וברכותיהם מתקיימות, הלך אליהם ואמר להם "אבי שלחני אליכם להתברך" אמרו לו" תזרע ולא תקצור, תכניס ולא תוציא, תוציא ולא תכניס ויהא שולחנך מבולבל" חזר לאביו שבור ומאוכזב ואמר לו למה שלחתני? להתברך באתי ויצאתי מקולל, חייך רבי שמעון ואמר לו "ברכות גדולות בירכו אותך" והסביר לו, תזרע ולא תקצור הכוונה שתוליד בנים וחלילה לא ימותו, תכניס ולא תוציא הכוונה שיתחתנו בניך וייכנסו לביתך ולא תוציאם לעולם, שתוציא את בנותיך שיתחתנו ולא תחזירם לעולם כי נישואיהן יהיו מוצלחים ויהא שולחנך מבולבל מהנכדים הרבים שירעישו.

שואלת תורת החסידות אם רצו החכמים לברכו למה לא לברך בצורה שגם הוא יבין? ומוסבר שהברכות שלהם היו ברכות נעלות מאוד ובגלל היותם ברכות כל כך נשגבות הלבישו אותם במלים שנשמעות כקללות כדי שהרע שבעולם לא ינסה להפריע לברכות, לעומתם, רבי שמעון בר יוחאי, היה בכוחו לבאר ו"להוריד" את הברכות האלו, למרות מעלתם הגבוהה, כאן למטה, לעולם המוגבל שלנו וזאת בזכות היכולת של רבי שמעון לראות את הפנימיות של הדברים.

כך גם בפרשתנו בפסוקים אלו ישנם ברכות גדולות רק שהם מכוסים וכדי לגלותם צריכים להתאמץ, ולדוגמא אחת מהתוכחות הכתובות בפרשה היא "וכשלו איש באחיו" שבפשטות הכוונה שמכיוון שישראל ערבים זה לזה הרי שכאשר אחד חוטא גם השני סובל מכך אך בתורת החסידות מוסבר שהברכה היא כאן שמכיוון שישראל ערבים זה לזה הרי שיש לכל אחד את הכוח והיכולת לעזור לאחיו ולסייע לו בכל מה שצריך.

וזה בעצם הלימוד שלנו מהפרשה, להסתכל תמיד על הפנימיות של כל דבר ושל כל אדם ולדעת שגם מה שנראה ברובד החיצוני קללה יכול להתגלות כברכה גדולה וככל שנאמין יותר ונתאמץ יותר נצליח להוריד את הברכה שתתקיים בפועל כפשוטו.

לפעמים ישנם מצבים שאנחנו מרגישים שקוללנו ולא הולך לנו בדיוק כמו שרצינו נלמד להסתכל לפנימיות ולהבין שהכל לטובה ובפנים טמונה ברכה, ולפעמים ישנם אנשים שחיצונית לא נראים לנו הכי טוב, עלינו לזכור שישראל ערבים זה לזה ואם נסתכל לפנימיות נראה את הברכה שבאדם ונוכל לסייע לו לגלות אותה.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר