אאא

היה הרבה יותר נוח ונעים לכתוב בשורות אלו אודות הימים הגדולים בהם אנו נמצאים תוקפם וקדושתם, להתעמק בכתבי עת ומאמרי חז"ל אודת המעמד הנשגב והאדיר יסוד האמונה מראות האלוקים, המעמד שנחקק בלב היהודי לדורות מתוך אמונה וידיעה שנשמות כל הדורות היו באותו המעמד, קל ומענג אכן היה לכתוב על דברים אלו, מלבד זה שרבים וטובים יכתבו על זה, ליבי זועק וליבי יכתוב שורות אחרות.

בהגדה של פסח אמרנו "עמלינו אלו הבנים" אנו רואים בבנינו את המשך קיום העולם, העברת המסורת ושרשרת הדורות מאב לבנו, כי על זה מתבססת אמונתנו, האב מצווה ללמד את בנו, והבן מתבקש ללמוד מאביו, וכך ממעמד הר סיני ועד ימינו.

רק סומא, חרש, ואילם יוכלו להתעלם מהמציאות הבלתי נתפסת, הכאובה והקשה והמדאיגה, בה אנו נמצאים היום ערב מתן תורה תשע"ח, אותה שרשרת, אותם אלו הנקראים עמל חיינו, נמצאים בסכנה קיומית למלאות את תפקידם בהמשך שרשרת הדורות, כמות הנוער העוזב את היכלי הישיבות ועולם הישיבות הוא בלתי נתפס ובלתי הגיוני, אלפים! מתווספים בכל שנה לקטגוריה זו, היה ראוי לעצור את כל עיסוקי החיים ולעשות חשיבה מעמיקה איך הגיע המצב הנוכחי בו כל כך הרבה נערים נפלאים בעלי פוטנציאל גבוה, חשים צורך לחפש משהו אחר, היה ראוי לקרוא עצרת כללית לעשות חשבון נפש ובדק בית מעמיק למה בני הנוער לא מרגישים בנוח באותם המסגרות.

היה ראוי לעשות עצרת שכזו.... אבל ישנה בעיה לכאורה שולית, כל רב שיקום ויבקש לעשות עצרת שכזו מיד יקוטלג לאיזו עיר ופלג הוא שייך, מיד יסבירו טובי המוחות שיש לו מטרה פוליטית, יהיו שיקומו לנדותו ולהחרימו, ולו גם את מכשול זה הוא יעבור ואכן תתקיים עצרת שכזו, תקום ועדה מיוחדת בה ידונו מי מהרבים ינאם, ומי ישב יותר קרוב ומי במזרח ומי במערב, את יסקרו ומי יוזנח, ולו גם את מכשול זה יעברו בוודאי העצרת תהיה מיועדת לציבור פלוני בלבד ולבעלי כיפה אלמונית העשויה מסוג בד מסוים  בלבד, ויתכן שתתקבל ממזכירות הועדות שונות דרישה לחלוקת האולם לפי עדות חוגים וקהילות.....

אז עצרת שכזו כנראה לא תתקיים אך בד בבד קבלנו אולי גם קצה קרחון לתשובה מדוע לכמות כה גדולה של בני הנוער כל כך לא נעים בסביבתם הטבעית והם נוהרים אל מחוזות חדשים! האם לא הגיע הזמן להפסיק את הריב והמדון המכלה כל חלקה טובה בנו, האם לא הגיע הזמן לאחדות אמתית בתוך עם ישראל על אף חילוקי הדעות הלגיטימיים, לכמה צרות ומלחמות אנו עוד זקוקים בשביל שהציבור המגדיר עצמו חרדים יפסיקו לעסוק בפירוד וישקיעו יותר בחיבור, למה שלא נתאחד ונבטיח לעצמנו שבעת ביאת המשיח נעשה שאלת משיח  מי הם היהודים המותרים לנו להתחבר עימם, אבל עד אז נעשה כל מאמץ לנפץ את המחלוקות הארורות המשסעות את נפשותינו ונפשות ילדינו, כמה חולים יש בציבור שלנו?? כמה יתומים ואלמנות?? כמה אסונות נוראים תוקפים אותנו וסביבתנו אך אנו שקועים בהבלי העולם הזה.

למה נער שגודל לתוך ציבור שעיתוניו נוטפים מחלוקות, וסביבתו מורגלת בלשון הרע ורכילות, וכביכול מתוך דעת תורה מדברים על גדולי וענקי הדור בביזיון, למה נער שכזה אמור לקנות ערכים מאנשים שמשדרים במעשיהם ובדיבורם אנטיתזה למה שהתורה והמידות אמורים לשדר, הוא חש שקר בחינוך שכזה, הוא חש סתירה פנימית בין הדיבורים למעשים, ולכך הוא יחפש את המקום האחר שלא בהכרח יהיה טוב יותר אך זה יבוא לו מבחירה שלו ולא כירושה!

ללא ספק החשיפה למדיה מאפשרת לבני הנוער נגישות קלה אל מחוץ לחומות התיבה, אל מחוץ מגבולות הקדושה, וגם למרכיב זה יש כובד משקל במציאות הקשה, אך לא זוהי הסיבה  כי אם אישיותו הייתה יציבה ואיתנה שום רוח שבעולם לא הייתה מצליחה לנענע אותו.

כאשר אנו עומדים שוב לפני היום הגדול הזה של מתן תורה חייב כל אדם לשאול את עצמו מה אני עשיתי לשנות את המצב, כמה אני שותף בתופעה הזו, כמה מחלוקת ורכילות סביבי ואני  שותף לזה ולא מוחה מספיק, כמה פעמים הארתי פני לנער שאולי לא נראה כבעברו אך עדיין ואולי יותר מבעבר זקוק ליחס חם מהסביבה, האם שדרתי לו שהוא חריג? האם העפתי לכיוונו יותר מידי מבטים והתבוננתי על התספורת החיצונית שלו במקום על הלב הבוער שלו??

ונקודה למחשבה: לו היה מתן תורה היום, האם הייתי מסכים להגיע לשם יחד עם: העצניקים, החבדניקים, הספרדים, החסידים, האשכנזים, המזרוחניקים, הבני ברקים, הברסלברים, או שמא לשם שמים הייתי מוותר על קבלת התורה העיקר לא להתקלקל????

 

הכותב הינו ראש בית המדרש ברקאי- חיספין