אאא

דף לה

1. כוס מדם התערובות. 2. פגול נותר וטמא. 3. עור ורוטב. 4. שליל ושליא ואימן.

א.  הגמרא מוכיחה דאף לרבי יהודה דאית ליה דחויין, מיהו אם בידו לתקן לא חשיב דחוי, דקאמר שבערב פסח מלאו כוס מדם התערובות שבקרקע העזרה וזרקו כנגד היסוד. והשמועות 1. שמא הדם לא נתקבל בכלי, ותירץ דכהנים זריזין ונתקבל מהכלי ונשפך מחמת המהירות. 2. הלא דם התמצית מעורב בו, להו"א אתי לטעמיה דהוי בכרת, ולמסקנא דקסבר אין דם מבטל דם. 3. פוקקין את העזרה, לר"י בשביל הזריקה ולחכמים דשבח לבני אהרן שילכו עד ארכובותיהם בדם. 4. איירי בהולכת עצים למערכה, ושאר הכהנים הלכו על איצטבי.

ב.   אמרינן במשנה דיש חלקים שאם חשה עליהם אינם מפגלים את הבהמה, וכן הם עצמם אינם מתפגלים, ואין בהם חיוב משום נותר וטמא. ואלו הן: 1. עור. 2. רוטב. 3. קיפה שבשולי הקדירה. 4. אלל, גיד הצואר של בהמה. 5. עצמות. 6. גידים. 7. קרנים. 8. טלפים. 9. שליל, ולד. 10. שליא, שבה מונח הולד. 11. ביצי תורין. 12. חָלב המוקדשין. 13. וכן: מוראה. 14. בשר פרים הנשרפין. 15. צמר שבראשי כבשים. 16. שיער שבזקן תיישים.

ג.     דין הפיגול בעור ורוטב, שאם פיגל בזבח גם הם נתפגלו, ואם חשב עליהם הזבח וכן הם מותרין. והשמועות 1. חישב באכילת בשר פרים הנשרפין לא עשה כלום, משמע שאם פיגל באימורין שקרבים למזבח אף הבשר נתפגל, ודחי דלמא קאמר שאם פיגל באימורין דווקא הם נתפגלו. 2. פרים הנשרפין שנשחטו הוכשרו להפסל בלינה, מוקמינן באימורין, ורק הסיפא דאמר שמועלין עד שיותך הבשר איירי בבשר. 3. ואלו שאין מפגלין ואין מתפגלין נכפל בסיפא,זהו אגב הדין דהמעלה מהן בחוץ פטור. 4. במשנתנו איכא סתירה בדין פיגול בשליל ושליא, ש"מ דאיכא חילוק והיינו שמתפגלים מחמת הזבח אבל לא מחמת עצמן.

ד.   בברייתא אמרינן דהמעלה בחוץ מהשליל והשליא פטור, ומשמע דמאימן חייב. והאופן 1. בעולת נקיבה, קשיא דאמרינן דאף ר"ע הסובר שבעלי מומין אם עלו לא ירדו מודה בעולת נקיבה שתרד דחשיבא שקדם מומה להקדישה. 2. הדיוק שהמעלה מאימורי אימן חייב, ודחי דאימן דומיא דידהו. 3. למסקנא איירי בשלמים וקאמר דהמעלה מאימורי הולד פטור, אבל מאימורי אימן חייב.

 

שאלות לחזרה ושינון

דף לה

א.  דעת ר"י שנטלו כוס מדם התערובות, והשמועות (4)

ב.   החלקים בבהמה שאין בהם פגול נותר וטמא (16)

ג.    דין פיגול בעור ורוטב, והשמועות (4)

ד.   הפטור בשליל ושליא והחיוב באימן (3)

 

דף לו

1. המחשבות בשחיטה. 2. החלות בפסולים.

א.  במשנה מבוארים עוד סוגי מחשבות בשעת השחיטה, ודינם 1. ע"מ להניח למחר מהדם או האימורין, רבי יהודה פוסל. וטעמו להו"א באם אינו ענין מהפסוק ולא יניח, ולמסקנא מסברא. 2. וכן ר"י פוסל בשחט ע"מ להוציא את האימורין לחוץ. 3. המחשבות דלכו"ע לא פוסלות: שחט ע"מ לשבור עצמות הפסח או לאכול ממנו נא, כיון שהזבח עצמו לא נפסל בכך. 4. וכן שיאכלוהו או יקריבוהו טמאים, כנ"ל. 5. וכן בערלים, או טעמא משום דאינו בידו. 6. לערב דמו בדם הפסולין, אין דם מבטל דם. 7. ליתן דם שלא במקומו, דעת ר"י דנחשב כמקומו ומרצה. 8. הניתנים בפנים שנתנם בחוץ, מצריך מקום משולש בדם בשר ובאימורין משא"כ היכל. ואיכא מחלוקת תנאים מה דעת ר"י בזה, וכן פליגי מאי קאמר בדין חטאת ששחטה בדרום.

ב.   הגמרא מביאה דיני פסולים שחלות הפסול בזמן מאוחר יותר וראיית בלשון תדע, ודחייתו 1. חשב מחשבת הינוח שפוסלת לר"י ואח"כ חשב מחשבת פיגול, מודה ר"י דהוי פיגול ולא פסול, ורבא מייתי ראיה תדע דהשוחט ע"מ לזרוק דם למחר הפיגול נקבע רק בשעת זריקת דם הקרבן. ודחי דהתם חשב רק מחשבה אחת, ולמסקנא עלתה בתיובתא. 2. חישב שיאכלוהו טמאים למחר הוי פיגול, ומייתי ראיה ממחשבת פיגול שנעשית בשעת השחיטה אף שכעת הבשר עדיין לא ראוי לאכילה, ודחי דהתם הבשר ניתר בזריקת הדם משא"כ באכילת טמאים. 3. בשר פסח שלא נצלה חייבים עליו משום טומאה, ומייתי ראיה מאימורי קדשים קלים שהאוכלם בטומאת הגוף חייב, ודחי דהאימורין אכתי חזו למילתייהו לגבוה.

הדרן עלך פרק שלישי דזבחים- כל הפסולין

 

שאלות לחזרה ושינון

דף לו

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

א.  סוגי המחשבות בשעת השחיטה ודינם (8)

ב.   דיני פסולים שחלותן לאחר זמן, ראיות רבא ודחייתו (3)

 

פרק רביעי – בית שמאי

דף לז

1. ודם זבחיך ישפך. 2. ביאור הפסוקים.

א.  מספר מתנות הדם לעיכובא, בכל הקרבנות מתנה אחת, בחטאות הפנימית כולן לעיכובא, ובחטאת לב"ש שתי מתנות. והגמרא מביאה את דרשות הפסוק ודם זבחיך ישפך 1. מכאן שבכל הקרבנות רק מתנה אחת מעכבת, והסוברים שפסוק זה אתי לדרשה אחרת סברי כב"ה וילפי מחטאת. 2. כל הדמים טעונים יסוד, ואידך יליף מהנשאר בדם ימצה. 3. לרי"ש הניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא, ואידך כר"ע הסובר שזבח בזריקה אינו בכלל פסח שבשפיכה. 4. לרי"ש אתי ללמד על פסח ומעשר שטעונים מתן דמים ואימורין למזבח, ובביאור הפסוק ואיכא מחלוקת בדעת רי"ש מהו ביאור הפסוק.

ב.   רי"ש וריה"ג נחלקו בביאור הפסוק ודם זבחיך ישפך, ומחלוקתם בביאורי הפסוקים 1. מעשר ופסח טעונים מתן אימורין למזבח, לרי"ש מדם זבחיך ישפך, ולריה"ג שנאמר בבכור דמם וחלבם. 2. ובשרם יהיה לך דכתיבא גבי בכור שיהא לכהן, לרי"ש קאי על בכור שור כשב ועז ולריה"ג על בכור תם ובע"מ, ורי"ש יליף מלך יהיה. 3. המקור שתמורת מעשר ופסח אינה קריבה, לריה"ג שנאמר לא תפדה בסיפא דקרא דבכור, ולרי"ש מעשר נלמד מבכור בגז"ש עברה, ופסח נאמר בו אם כשב הוא.

 

שאלות לחזרה ושינון

דף לז

א.  דרשות הפסוק ודם זבחיך ישפך (4)

ב.   ביאור הפסוקים לדעת רי"ש וריה"ג (3)

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com