אאא

לקראת ההילולא הראשונה של מרן זצוק"ל, התחלנו במוסדות ערב לפני ההילולא בהתארגנות לבואם של תלמידיו ומוקירי זכרו של הרב.

העמסתי ברכבי את הציוד הנדרש: תאורה, רמקולים, שולחנות וכו', ונסעתי בואכה הציון הקדוש שברחבה הגדולה בכניסה להר המנוחות.

את הציוד היקר השארנו במקום מסתור ואיזור הציון, כך שמיד לפנות בוקר, בהגיע צוות העובדים הממונים להצבת הבמה וההפקה, הכל יימצא שם.

והנה מה הופתעו הפועלים כשהגיעו למקום ולא מצאו זכר מהציוד במקום בו היו מונחים כל הדברים הנדרשים בלילה, יד נעלמת גנבה אותם, כך שלא נמצאו שם לא מערכת הגברה ולא תאורה ולא שאר הציוד היקר, כלום! הכל נעלם, והיום צריכים את הכל להילולא שתתקיים אחרי צהריים...

התחלנו לחפש בקדחתנות כדי למצוא כל בדיל מידע שיעזור לנו לפענח את התעלומה הכל כך כואבת, ותוך כדי התחקיר התוסס, ניגש אלינו אפרים – בעל חברת מצבות קבורה בהר המנוחות, והציע שנסתכל במצלמות האבטחה שמעל חנותו, אולי יימצא משהו.

נכנסנו למשרדו לצפות במסכי המחשבים בתצלומי ההסרטות של שעות הלילה. והנה בהגיע שעת ההסרטה לשעה 03:45 לפנות בוקר, הבחננו בבירור בערבי אחד שמגיע עם טנדר ומעמיס עליו במהירות את כל הציוד שהשארנו שם.

והנה תוך כדי צפייה, הזדעק מר אפרים בעל חברת המצבות, ואמר: "אני לא מאמין!! הלוא הוא העובד שלי, ולפני כמחצית השעה פינינו אותו לבית החולים אחרי שנפל על היד שלו דיסק חד שמשמש לחציבת השיש העבה למצבות הקבורה, וקטע את ידו!! המעניין הוא שפועל זה עובד אצלי כבר שבע עשרה שנה, והוא היה מאוד מיומן, ותאונת העבודה הזו היתה הראשונה מתחילת עבודתו אצלי...".

בשומעי את הדברים, חלפה בי צמרמורת, ועלה במוחי מיד הפסוק: "שומר ה' את כל אוהביו..." ומלמעלה דאגו לכבודו של מרן הרב זצוק"ל גם לאחר פטירתו, וקיבלנו שיעור חי על גודל כחו של הצדיק".

כמובן שהציוד הוחזר במלואו תוך שעה קלה.