השעה שבע בערב. האמנית והזמרת, לאה דרור, בדרך לעוד הופעה מרגשת – והפעם בצפון הארץ. בבית היא השאירה ששה ילדים מגיל עשרה חודשים ועד עשר שנים. היא חשבה שבעלה יגיע איתה לטפל בנושא ההגברה, אך בייביסיטר לא נמצאה והוא נאלץ להישאר בבית עם החבורה העליזה. לאה תסתדר, ברור. המטרות שלה ברורות ושום דבר באמת לא הפריע לה להצליח עד היום.
היא נולדה לפני 31 שנה בברית המועצות. ילדה קטנה ובלונדינית בשם ולדה. את שנות ילדותה העבירה כמו בציורים. כפר רוסי קטן ויפהפה, נוף משגע ושדות פרחים מרהיבים. אמא של ולדה היא מורה למוזיקה, ומלמדת את בתה פסנתר מגיל 5. ולדה מוזיקלית במיוחד ומהר מאוד מתגלה ככישרון גדול, היא עולה על במות, כובשת אירועים ובגיל 10 מוציאה בחסות הוריה, קלטת שירים.
הקומוניזם עוד שלט, ובמשפחתה של ולדה החלו חיפושים מעט רוחניים. אב המשפחה, יהודי שלא ידע הרבה על יהדותו, האמא – גויה, ושני ילדים: ולדה ואחיה. הגסות והמראות הבהמיים ששלטו ברחובות, הביאו אותם למסע ארוך של חיפוש, במהלכו ראו וחוו כמעט הכל. כשהבינו שלא קיבלו תשובה, והמצב בחוץ הפך לבלתי נסבל עבור הנפש שחיפשה רוך ועדינות, תרבות ויציבות – הובילו אותם לישראל, שם חיכתה משפחתו של אבא.
"הגעתי לישראל לקראת גיל 11", משחזרת לאה. "התיישבנו ברחובות ונשלחתי לבית ספר חילוני כמובן. מיד התאהבתי בישראל. אף פעם לא הסתובבתי עם החבר'ה הרוסים שהיו מאוחדים. למדתי עברית מהר מאוד ונטמעתי בחברה".
לאה לא עברה דרמה מטלטלת שהביאה אותה אל היהדות בסופו של דבר, אך המסע שלה אל היהדות היה עוצמתי ובשלבים רגישים, עד שמצאה את מנוחתה בחיק חסידות חב"ד. נראה שזה היה תהליך טבעי שזעק מתוך נשמתה ומתוך החינוך לו זכתה. "בישראל נחשפנו לראשונה ליהדות וזה היה מפעים", היא מסבירה. "ברוסיה לא ידענו כלום על יהדות. גם כשחקרנו ובדקנו, שום דבר לא היה קשור ליהדות".
"כשהייתי בת 16, אבא חזר בתשובה, ואני החלטתי להתגייר". מי שהפתיעה בסיפור הזה היא אמה של לאה: "אמא שלי היא זו שדחפה לעלות לישראל והיא זו שעשתה הכל למען שלמות המשפחה. התחנכנו בבית רוסי טוב, מה שנקרא. תרבות ומשפחה היו ערכים מעל להכל. אמא הסכימה תמיד לוותר ולהקריב למען שלמות המשפחה. כשאבא חזר בתשובה ואף הפך לחסיד חב"ד אדוק, היא הרגישה שאם תעזוב אותו, היא פועלת כנגד אלוקים וכנגד הערכים שלה". המשפחה כולה עברה גיור, אבא ואמא של לאה נישאו שנית כדת משה וישראל – וולדה הפכה להיות לאה.
"היהדות הביאה לנו הרבה שלווה, רוגע פנימי", משתפת לאה. "זו גם אחת הסיבות המשמעותיות שהלכנו אחרי אבא. ראינו איך היהדות הוציאה ממנו את הטוב". את ערכי הצניעות ינקה עוד בביתה ברוסיה. "אמנם לכאורה הייתי גויה, אבל אמא חינכה אותנו לצניעות, לתרבות, וגם את היהדות אימצנו כי הבנו שיש כאן אמת. אחרי שקראנו וניסינו המון ואז גילינו את היהדות, הבנו שכל אחד אחר לקח חלק מהיהדות וערפל אותו באיזה אופן. רק ביהדות קיבלנו תשובות, קיבלנו הבהרות, קיבלנו את התחושה של האמת. ובתור אנשי תרבות מובהקים – הערכנו את המשמעות".
לאה הקימה משפחה לתפארת, בית חסידי מלא אור. בית שאולי לפני 20 שנה כלל לא חלמה שתקים. בית מלא ילדים שהוא כל עולמה. היא מתגוררת ברחובות ועוסקת לפרנסתה ולאהבתה – במוזיקה כמובן. היא בעלת אולפן, מורה לפיתוח קול, ובעיקר אמנית, יוצרת וזמרת.
"בתקופת הגיור והחזרה בתשובה לקחתי צעד אחורה, כי התוודעתי פתאום לסייגים חדשים ולהלכות של קול אישה וכו', בהמשך הגיע האיזון והבנתי שאני יכולה לעסוק בתחומי גם בגבולות הדת שקיבלתי. לתחושתי האישית, אמן שלא עוסק בתחומו – פשוט נרקב וזה אסון אישי".
במופע אמנותי, "תן בי נשמה", מספרת לאה על במות ברחבי הארץ את סיפורה האישי. המופע מעורר השראה, מתובל בדרמה, שירה ומוזיקה, וכמעט תמיד מסתיים בבכי של התרגשות מצד הקהל. רק לאחרונה שדרגה לאה את המופע למקומות שרוצים אותו בגדול יותר ומביאה גרסה נוספת, ייחודית וראשונה מסוגה, מופע מלווה בהרכב נגניות, סוחף ומרגש. "אני מחברת אותן באמצעים שונים לתוך הסיפור ממש. אם זו דמות שמדברת מתוך מסך ואני עונה לה, אם זה הרגע שבו מקבלים אותי ליהדות ואני נדרשת להניח יד ימין על העיניים ולקבל עול מלכות שמים. הבכי שלי כל פעם מחדש מתחבר עם הבכי של הצופות המרוגשות והרגעים האלו עוצמתיים – קשים לתיאור".
ליצירת קשר עם לאה: www.LeaDror.co.il | 054-227-3417
