אאא

ה'מדיה' בכלל והאינטרנט בפרט מזמנים התמודדות ייחודית בנושאי ה"קדושה". בכמה היבטים:

א. הגירוי היצרי. צבעוניות תאוותנית מושכת, מלאה טומאה וכל תועבה.
ב. היבט השקפתי, חשיפה לדעות ותפיסות חיים מנוגדות לתורה.
ג. היבט בין אישי, יכולת ליצור קשרים שלילים באמצעות הרשתות החברתיות.

היות וההשפעות של האינטרנט והמדיה הללו הינם ייחודיות ומשתנות לפי שכבת גיל, אבקש לציין כמה מאפיינים ייחודיים העומדים לפתחו של בחור ישיבה בגיל ההתבגרות בהתמודדות בנושאי ה"קדושה":

א. זהו גיל בו הסקרנות היא טבעית ובדיקת גבולות וסיכונים אופיינית מאד. תקופת זמן זו ארוכה לאור הפער בין הבשלות הפיזית להתבגרות הרגשית, שבעקבותיו גיל הנישואין מגיע באיחור ואין אפשרות של "פת בסלו".

ב. אין הדרכה מסודרת במוסדות בענייני ה'קדושה' הרלוונטיים לזמנינו. זאת ועוד, רוב אנשי הצוות בישיבות אינם מבינים "באמת" את משמעות החשיפה למדיה ולאינטרנט, ואת מימדי התופעה אצל החניכים הצעירים (גם בגלל שקל להסתיר זאת), ואף הם עצמם לא עברו בצעירותם את "גן המבוכה" במתכונת שהתחדשה בזמנינו.

ג. גיל הנעורים הוא שלב של גיבוש זהות, בחור מחפש להגדיר את עמדותיו כלפי העולם שסביבו. הכישלון בענייני הקדושה שוב ושוב למרות קבלות חוזרות ונשנות, יוצר דיסוננס קוגניטיבי בעמידה לאחר מכן מול הקב"ה ומול הסידור/הגמרא, לעיתים הפתרון נעשה באמצעות התנתקות רגשית מהתפילה והלימוד תוך מתן הצדקה והיתרים שונים לנפילות השונות רח"ל.

ד. לעיתים בעיות נלוות מגבירות את ההתמודדות הייחודית. כדוגמת, שעמום ובטלה / קשיי חברה ובדידות / חוסר סיפוק בלימוד וקשיי ריכוז / חוסר בחום ואהבה וקשר לקוי עם ההורים, ועוד.

בחורים רבים מגיעים למצב של תסכול וייאוש, מאחר והם לא נמצאים בקשר עם מחנך שניתן לסמוך עליו ויש באמתחתו גישה תורנית ופרקטית בנושאים אישים הללו.

לרוב לא ניתן לפנות לראש ישיבה או המשגיח, שהרי עליהם צריך לעשות 'רושם' בשביל הבחינות ליש"ג או בשביל שידוכים, ואף לא להורים מחמת הבושה הטבעית. למען האמת, אף בבעיות אישיות אחרות, לרוב, אין הבחור פונה להתייעץ עם צוות הישיבה או ההורים.

לכן עלינו כהורים וכמחנכים בישיבות לדאוג שלכל בחור יהיה קשר חברי ופתוח עם דמות חינוכית בלתי פורמלית (!) באופן קבוע ורציף, כזה שיודע להיות חלק בלתי נפרד מהווי חייו ומעולמו של הבחור, להיות אתו בתחביבים שלו ולתת לו תשומת לב מיוחדת, אך כזה שראוי להערכה וניתן להתייעץ עמו בעת הצורך, בבחינת "עשה לך רב/חבר"!

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

קשר משמעותי של בחור עם דמות איכותית, מהווה תריס ומגן מול ההתמודדות הקשה בזמנינו, עלינו ההורים מוטלת החובה לדאוג שיהיה שם אתו עוד "מישהו" הרבה לפני הנפילות.

מובן מאיליו, שתפקידו של הסומך הוא לסייע אף בשאר התחומים איתם החניך מתמודד, כי הכל בסופו של דבר מוביל לאותו מקום.

בחור בעל ביטחון עצמי שיש לו סיפוק מהלימוד כולל מטרות ויעדים, עם חיי חברה תקינים, יודע להעסיק את עצמו בשעות הפנאי, נמצא בקשר טוב עם צוות הישיבה וההורים, ויש לו רב-חבר לעצה ותושייה אפילו בבעיות אישיות, מובטח לו שיתמודד בדרך הנכונה ורק יצמח ויתעלה מכל נפילה שוודאי תבוא.

מן הראוי לדון בכתבה נפרדת בדרך הנכונה לבנות סוג קשר כזה בין בחור לאברך, וכיצד יש להגיב לבחור "מתמודד" באופן פרטי, בהתייחסות למצבו הייחודי. תם ולא נשלם.

הרב חיים עוזר הוניגסברג

ראש בית מדרש מפעלות ה'

מרכז להעצמה והעשרה לבני ישיבות