אאא

דף מט

*עקירה בטעות. *מוספין או תמידין למחר.

א.  כבשי עצרת ששחטן לשום אילים לרבב"ח כשרין ולא עלו לשום חובה ולרב עלו, ובדעת רב פליגי האם הכשיר דווקא בכסבור שהם כבשים ומשום דלא הויא עקירה בטעות או דאף עקירה בטעות אינה עקירה. והשמועות 1. הכהנים שפגלו במקדש שוגגין פטורין מלשלם והויא עקירה בטעות ופיגולן פיגול, ותרצינן דשגגתן היא דסברי שמותר לפגל. 2. ר"ש מכשיר מנחת מחבת שנקמצה לשום מנחת מרחשת ואיירי בטעות דאל"כ עקרה בידים ובאופן כזה בזבחים פסולה אף דהויא עקירה בטעות, ותירץ דאיירי שאינו טועה ואעפ"כ כשר משום דמחשבה שניכר שמכזב לא פסל רחמנא.

ב.   הגמ' מסתפקת האם מוספין דיומיה קודמים לתמידין דלמחר או איפכא, והשמועות 1. במשנתנו נאמר התמידין והמוספין לא מעכבין זה את זה, בעי למימר דאיירי באופן זה וקאמר דשווין, ודחי דאיירי לענין להקדים, ודינא דעל התמיד להיות העולה הראשונה זהו למצוה בעלמא. 2. אין פותחין מששה טלאים המבוקרין כדי לשבת ושני יו"ט של ר"ה ומשמע שאין מספיק טלאים וש"מ דהתמידין עדיפי, ודחי דאתי למימר שצריך לבקר ארבעה ימים קודם שחיטה, ולמסקנא סימנא בעלמא נקט למספר שש.

 

שאלות לחזרה ושינון

דף מט

א.  המח' בשחט כבשי עצרת לשם אילים ובדעת רב, והשמועות (2)

ב.   השמועות האם מוספין דיומיה קודמין לתמידין של מחר (2)

 

דף נ

*חינוך הכלים. *הבאת חביתי כה"ג.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

א.  אופן חינוך הכלים ומנין 1. מזבח העולה מתחנך בתמיד של שחר שנאמר בתמיד של בין הערבים ואת הכבש השני, ואחר שנתחנך המזבח אם לא הביאו תמיד של שחר בשוגג יביאו בין הערבים ובמזיד יקריבו כהנים אחרים. 2. מזבח הזהב פליגי האם מתחנך בקטורת של בין הערבים דילפינן ממנורה או בשחר ויליף ממזבח העולה. והנשיאים שהביאו קטורת ביחיד וקרבה על מזבח החיצון היתה הוראת שעה, דליכא קטרת במזבח החיצון ולא בפנימי בנדבה בין ביחיד ובין בצבור. 3. חינוך המנורה בהדלקת נרותיה בין הערבים שנאמר שצריך בבקר להיטיב את הנרות וע"כ שיש להדליקם מבערב. 4. השלחן מתחנך ומקדש את הלחם רק בשבת.

ב.   דיני הבאת חביתי כה"ג 1. מביא עשרון שלם וחוצהו שנאמר מחיצתה בבקר ומחיצתה בערב, ואם החצי השני נטמא או אבד או שמינו כה"ג אחר יש להביא עשרון נוסף ולחצותו ונמצאו שני חצאין קרבים ושנים אובדין. 2. אמרינן דהחצי השני ג"כ טעון עיבור צורה ואח"כ ישרף אף דמעיקרא הופרש לאיבוד, דאתי כמ"ד דאף פיגול טעון עיבור צורה, או לכו"ע ומשום דבשעת החלוקה שתי החצאים היו ראויין. 3. אופן עשייתן באפיה וטיגון, ופליגי האם מטגן ואח"כ אופה ודריש תופיני תיאפה נא, או דאופה ואח"כ מטגן ודריש תיאפה נאה, או דאופה מטגן ואופה דאית ליה לתרוייהו. 4. לישתן ועריכתן בפנים ודוחות שבת וטומאה, וילפינן מתיאפה נאה ונדחה, ולמסקנא מתעשה, או ממנחה תמיד דומיא דתמיד, או כדי שלא יפסל בלינה מכיון שטעונה כלי.

 

שאלות לחזרה ושינון

דף נ

א.  אופן חינוך הכלים, ומנין (4)

ב.   דיני הבאת חביתי כה"ג (4)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com