אאא

תוספות בניה לדירה קיימת כגון בניית חדר חדש או סגירת מרפסת פתוחה  כרוכים בדרך כלל בצורך לפתוח חלון חדש לתוספת הבניה. פעמים שפתיחת החלון מעוררת התנגדות של השכנים החוששים כי מהחלון החדש תתאפשר צפייה לתוך ביתם או לתוך חצרם באופן שעשוי לפגוע בפרטיותם או באופני השימוש בחצר.

א. מקור הדין

המשנה במסכת בבא בתרא (נט ע"ב) אומרת "לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין..." ובגמרא מבואר כי  האיסור לפתיחת חלון לחצר השותפין אינו מצטמצם רק לחצר השותפין אלא ובוודאי שאין לאדם לפתוח חלונות חדשים גם לכיוון החצר הסמוכה לביתו, אלא המשנה חידשה כי אף לחצר בה הוא שותף ובה מתגורר אין לו לפתוח חלונות חדשים, וזאת משום שהשכנים יכולים לטעון כי פתיחת החלון תאפשר או תקל על צפיה גם לתוך ביתם ולא רק לחצר המשותפת (ע"פ ביאור  רשב"ם ועי' ביאורים נוספים ברשב"ם ובתוד"ה בבית).

משנה נוספת (בבא בתרא ס ע"א) אומרת "לא יפתח אדם לחצר השותפין פתחת כנגד פתחת וחלון כנגד חלון, היה קטן לא יעשנו גדול , אחד לא יעשנו שנים, אבל פותח הוא לרשות הרבים פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון... " ומבארת הגמרא הגמרא  כי מקור הדין נלמד מדברי בלעם  שראה כי ישראל שוכן לשבטיו ואין פתחי אהליהם מכוונים זה כנגד זה אמר שבגין הנהגתם זו ראויין  שתשרה עליהם שכינה.

התוספתא (בבא בתרא פרק ב הלכה ה) מפרטת יותר את איסור פתיחת החלון והדלת באופן שנאסרה  אף פתיחת חלון מול דלת וכן דלת מול חלון "וכן היה רבי מאיר אומר לא יפתח אדם פתח על גבי פתחו של חברו וחלון על גבי חלון של חברו פתח על גבי חלונו של חברו וחלון על גבי פתחו של חברו וחכמים מתירים ובלבד שירחיק ד' אמות"

ב. היזק ראיה הוא נזק גוף או נזק ממון

האחרונים(אבן האזל פ"ב הלכ' שכנים הלכ' טז, חזון יחזקאל ב"ב פ"ב ה"ה, קהילות יעקב ב"ב סי' ה) חקרו מהו הנזק בהסתכלות אל רשותו הפרטית של הזולת, האם ההסתכלות לחצר או לבית מונעת עשיית שימושים בחצר ובבית וממילא לבעל הבית נגרם נזק בגין מניעת השימושים או ששמא הנזק בראיה מתבטא בבושה או בהפרעה האישית נוכח העבודה שמאן דהו צופה ומביט על המעשים שברשות הפרטית וזאת אף אם אין בכך כדי להימנע מעשיית שימושים שונים ברשות הפרטית.

מדברי האחרונים עולה כי לכאורה  הראשונים כבר נחלקו בשאלה זו. הרמב"ן (ב"ב נט ע"ב) מבאר כי היזק  הראיה הינו נזק אדם באדם משום עין הרע, לשון הרע או צניעות, ומדבריו משמע כי הנזק בראיה איננו בהכרח נזקי ממון הנגרמים ממניעת שימושים. הרא"ש (שו"ת כלל צח סי' י) כותב כי הנזק בראיה הינו נזק ממנוי הנגרם ממניעת שימושים בגין ההסתכלות לתוך הרשות הפרטית( וכן ביאר הסמ"ע חו"מ סי' קנד סע"ק יד).

ג. איסור הסתכלות לרשותו הפרטית של הזולת

הרמ"א (חו"מ סי' קנד סעי' ג) פוסק את דברי הנימוקי יוסף (ב"ב לב ע"א בדפי הרי"ף) : "יש אומרים שצריך להיזהר מלהסתכל בבית חבירו ...."

בסעיף ז פוסק הרמ"א את שיטת הרשב"א (הובאו דבריו בבית יוסף) : "... אבל הוא אסור לעמוד בחלון ולראות בחצר חבירו כדי שלא יזיקנו בראייתו ובזה איסורא קא עביד"

ובסמ"ע (חו"מ סי' קנד סע"ק יד) ביאר כי שתי ההלכות של הרמ"א משלימות אחת את השניה ועוסקות בשתי סיטואציות שונות, בעוד שקיים איסור לעמוד ולהביט אל תוך רשותו הפרטית של הזולת כפי שפסק הרמ"א בסעי' ז, קיים אף צורך להיזהר מלהביט בחטף או באופן שרק נראה כאילו המסתכל מבקש להתבונן אל תוך רשות חבירו למרות שהוא עסוק בענייניו ולא באמת התכוון להסתכל לרשותו הפרטית של חבירו.

ד. המציאות כיום

להלכה נפסק בשו"ע בהלכות נזיקין (חו"מ סי' שעח סעי' ה) "אפילו בראייתו אם יש בו היזק לחברו אסור להסתכל בו, לפיכך אסור לאדם לעמוד על שדה חברו בשעה שעומדת בקמותיה"

ובהלכות שכנים פסק השו"ע (חו"מ סי' קנד סעי' ג) לא יפתח אדם חלון לחצר חבירו ואפי' אחד מהשותפים בחצר שביקש לפתוח לו חלון בתוך ביתו לחצר מעכב עליו שותפו מפני שמסתכל ממנו, ואם פתח יסתום, ואם נתנו לו השותפים בחצר רשות לפתוח חלון או פתח רשאי והוא שלא יפתח פתח כנגד פתח או חלון כנגד חלון..."

לאור האמור יש לבחון מדוע וכיצד נהוג כיום לבנות שכונות מגורים באופן שיכולים להיווצר נזקי ראיה.

בשו"ת מהרי"ט צהלון (סי' רנג) כתב כי לצורך מניעת היזק ראיה יש להרחיק שיעור רב באופן שמונע את היזק הראיה ולא די בד' אמות הרחקה אשר מטרתם היא מניעת האפלה ולא מניעת היזק ראיה, אך לא מצאנו כי שכן תבע את חבירו להרחקה רבה אשר מונעת לחלוטין נזקי ראיה: "בארצנו צפת מעולם לא שמענו ולא בא לידנו תביעת היזק ראיה בריחוק מקום הרבה..."

בפוסקים (חזון איש ב"ב סי' יב, פתחי חושן נזיקין פרק יד סע"ק ד, עמק המשפט ח"ג סי' יא, שו"ת מנחת צבי ח"א סי' ג, שו"ת שבט הלוי ח"י סי' ערב, הישר והטוב ח"י עמ' קלג) נאמרו מספר טעמים בביאור הטעם מדוע  כיום (ואף בזמנים קדומים יותר) נבנים הבתים בהרחקות שאינן מונעות לחלוטין נזקי ראיה.

בתמצות רב של הדברים ומאחר שהיריעה קצרה מלהכיל את הרחבת הדברים ניתן להצביע על מספר טעמים עיקריים שעלו בדברי הפוסקים: כיום אין רגילות לקיים תשמישים צנועים בחצרות הבתים, וכמו כן מקובל כי פתחי הבתים פתוחים לסלון או למסדרון ולא לחדרי הבית הפנימיים אשר בהם נוהגים לעשות תשמישים נסתרים מעין רואה. טעמים נוספים הועלו באחרונים עוסקים בעובדה שכיום החלונות מוגנים בתריסים ווילונות וכן בעובדה כי החלונות עשויים בעיקר להכנסת אור וניתן להגיף מעט את התריסים בעת הצורך, כך גם העלו האחרונים את הטעיון כי לא ניתן לבנות ערים בהתאם לתכנון הקיים והצפיפות המקובלת שלא באמצעות מחילה וקבלה של אופן הבניה למרות נזקי ראיה אפשריים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ה. סגירת מרפסת ובניית חדר חדש

א)      פתיחת חלונות בעת בניית חדר חדש הפונה לחצר השכן או לבית הבנוי במגרש הסמוך (שלא במגרש המשותף) יש לשמור על ההרחקה המקובלת (מנהג המקום והוראות התכנון), יוער כי לטעמים שהתירו בניה בצפיפות משום הצורך והמחילה, הרי שניתן לטעון כי תוספות הבניה החדשות אינן הצורך שבגינו הותרה הצפיפות.

ב)      סגירת מרפסת ופתיחת חלונות בחדר החדש שנבנה לכאורה תהיה מותרת שכן כבר קיים היזק ראיה מהמרפסת וזאת למרות שהשכן יכול לטעון כי מרפסת פתוחה מאפשרת לו לראות מתי בעל המרפסת עושה בה שימוש ולהיזהר מהיזק ראייתו.

ג)        פתיחת חלונות חדשים לכיוון דירה סמוכה בבית המשותף או בחצר המשותפת לכאורה תהיה אסורה באם השכן מתנגד שכן לא ניתן לגרום לשכן נזק בגין השתמשות ברכוש המשותף השייך גם לו, אך מאחר וקיימים פתרונות למניעת היזק הראיה וכגון חלונות בעלי זכוכית חלבית וכדומה הרי שראוי להגיע להבנה משותפת.

 

הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם כל הוראת הלכה למעשה המשתנית בהתאם לנסיבות הפרטניות של כל מקרה לגופו, ובכל שאלה יש לפנות למורה הוראה.

להערות stern1416@gmail.com