השכנים התנגדו שנבנה על הגג - עד שנאלצתי לאיים עליהם, והם התקפלו | סיפור מטלטל

מיד לאחר נישואינו, חשבנו כבר על רכישת דירה. זה קרה בהשראת השווער שלי, יוחאי (60).

בסיום השבע ברכות שלנו, הוא לקח אותנו לפינת האוכל בביתו וביקש לדבר. השיחה שלו הייתה מאוד ממוקדת וישירה: "מה קורה עם דירה?", הוא שאל בקולו הנעים, והמשיך: "לכו יחד, תראו דירות, אנחנו ההורים וגם ההורים שלך שלומי, נביא את החלק שלנו, ואתם במקום לשלם שכירות, תשלמו משכנתא".

>> למגזין המלא - לחצו כאן

החתונה שסחפה אלפים ל'דיסיטי' | הגרי"מ דרוק חיתן את בתו למזל טוב

חיים רוזנבוים|17:50

זה כתב האישום שהוגש נגד הצעיר שהצית את בית מדרשו של הראשון לציון

דוד הכהן|16:00

התחלנו בחיפוש דירות למכירה. הוא היה מגיע איתנו לכל דירה שמצאה חן בעיננו, מתמקח ובודק עד כמה היא שווה. ליווי מדהים ואכפתי.

ברוך ה' רכשנו דירה בגודל של 58 מ"ר.

לאחר 7 שנים שהמשפחה גדלה, חיפשנו דירה גדולה יותר בשכונה בה גרנו עד עתה, ברוך השם מצאנו דירה בקומה רביעית ואחרונה עם מעלית, בגודל 80 מ"ר. אמנם עם 2 חדרי שינה בלבד, אבל הדירה הייתה משופצת להפליא, ונכנסנו להתגורר בה בסיפוק רב.

הבניין היה של 16 דיירים, בכל קומה 4 דיירים. כבר מההתחלה רצינו כל כך להיכנס טוב והארנו פנים, והחיוכים חזרו אלינו מכל השכנים. סלון ביתנו פונה ליער ירוק ומדהים, עם אוויר גלילי וארומה נפלאה של טבע.

לאחר שנה בבית הזה, היינו עם חמישה ילדים ב"ה, החדר של הילדים היה צר מלהכיל, לא היה שייך להמשיך כך. אז חשבנו לבנות על הגג ולחבר חלק משטח הגג מעל הדירה שלנו (כ-60 מ"ר) כקומה שניה מתוך הדירה שלנו.

הגג בבניין שלנו במצב הזנחה גדול מאוד. בשנה שחלפה חוץ ממתקיני דודי שמש או מזגנים, אף אחד לא העז לעלות לשם, וגם המתקינים בעצמם הזדעזעו מההזנחה. אני זוכר בזמן שעברנו לשם, את המכתב של ועד הבית בקומת הכניסה, שהציע להשקיע קצת מצד הדיירים לשיפור מצב הגג, ואף שכן לא היה בעניין.

השיח של השכנים היה בזמנו מאוד אדיש למצב הגג. שכן אחד מהקומה השנייה אמר: "כל קשר ביני לבין הגג הוא מקרי בהחלט, מה לי ולגג הזה, אפילו האיטום לא משרת אותי". השני אמר: "מבחינתי שיישאר ככה אין לנו בו שימוש בכלל". אלו היו המילים של רוב השכנים.

אפילו גרם מדרגות לגג, הקבלן לא טרח לבנות. רק חלון ברזל שנפתח כלפי מעלה וצריך להשתחל בתוכו בזהירות, ללא שימוש ונגישות כלל לשאר הדיירים.

קבענו עם אדריכל מוצלח, שהוא גם עו"ד חזק במקרקעין, רותם שמו. הוא בא לראות את הנתונים ולשמוע את התוכניות שלנו בכדי לבנות תוכנית מתאימה לבנייה. ואז הוא שאל אותנו: "תגידו, איך השכנים כאן, בסדר?", לשנינו יחד יצא מהפה: "כן". הוא הביט בנו כלא מאמין ואמר: "מרגש לשמוע, מקווה שזה ימשיך ככה".

לאחר חודש התוכניות הראשוניות היו מוכנות בס"ד.

מהנדס בניה מוסמך או כמו שקוראים לזה בעירייה "קונסטרוקטור", הגיע ובחן שהמבנה הקיים יכול לשאת את העומס של תוספת הבנייה. כי במקרה של מבנה חלש, ייתכן שתידרש תוספת חיזוק. לאחר בדיקות מקיפות על פי התוכניות הוא אמר: "הבניין ראוי לתוספת הבניה שלכם – אין צורך בחיזוק".

המכתבים הגיעו לשכנים לבקש את אישורם בכדי לקבל היתר בנייה מהעירייה, אך כעבור זמן קיבלנו תשובות לא מעודדות במיוחד: התנגדות נחרצת של 50% מהשכנים.

ניסינו לדבר עם כמה מהם ולבדוק מה קורה בעצם, מדוע הם מתנגדים כל כך. נכון שהגג הוא רכושם המשותף, אבל איך זה אמור להיות על חשבונם בזמן שהגג במצב הזנחה בל יתואר של עשרות שנים, ואין גישה אליו. לא קיבלנו תשובה ברורה.

האדריכל אמר לנו: "מדובר בבניין משותף, ויש צורך באישור של לפחות 75% מבעלי הדירות בכדי לקבל היתר בניה ובמקרים מסוימים אפילו יותר. אתם תעבדו על זה, עוד חודש ניצור קשר".

ואז התחלנו במסע שכנועים.

השווער שלי הציע לתת סכום כסף לשכנים הקשים לפיצוח בכדי להגיע לאחוזי הסכמה מתאימים. ר' יואל השכן הלך לדבר עם כמה מהם, בכדי להשיג 75%. חבר טוב הציע לי להחליף לכולם דודי שמש חדשים. אבל כל ההצעות לא התקבלו בברכה.

לא היה עם מי לדבר.

אני חתמתי לכולם, שהתוספת לא תהווה כיחידת דיור כלל, כך שלא יתווספו לבניין עוד דיירים חדשים שייקחו חלק מהזכויות שלהם. גם זה לא עזר.

אלעד (27) הוא שכן צעיר ונחמד, בוקר אחד הוא פגש אותי בחנייה. אלעד הוא איש עם רעיונות ועם דמיון מפותח: "שלומי, תשמע לי מה אני אומר לך נשמה, תקנה כמה בקבוקי יין של בורדו, עם פלטת שוקולדים של טובלרון, תעשה להם קצת כבוד, זה מאחוריך".

גם את זה ניסיתי, לא עבד.

כל ההסברים שלנו על כך שחדר הילדים צר מלהכיל, ושהדירה משופצת להפליא עם תשתיות חדשות שנה לפני שנכנסנו, וכמובן שזה לא יהיה על חשבונם בשום קונסטלציה, עלו בתוהו.

לאחר כמעט חודש, רותם האדריכל שלנו יצר עימנו קשר לראות מה מתקדם, "אין התקדמות", אמרתי לו.

הוא החליט לדבר בשבילנו עם המתנגדים באופן אישי. אחרי השיחה עימם מיד גילינו על שכן שהסכים עד עתה, והחליט להתנגד פתאום. רותם ראה שמקדם ההדבקה נמצא בשיא ועבר לתוכנית ב'.

"טוב חברים, עכשיו מתחילה העבודה האמיתית, תנו לי לבדוק כמה דברים, ואחזור אליכם", אמר.

יום אחד הוא ביקש להיפגש, והוא הגיע אלינו עם מידע רגיש.

"כמה מאלו שמתנגדים לכם, הם עם חריגות בניה בלתי נתפסות. עברתי על כל אחד ואחד מהם, אתם רואים כאן את תשריט הבית המשותף? הנה, כאן יש חריגה, וכאן, וגם כאן... אין כאן אישורים לאף אחד מהם", אמר. "זה סגר כאן מרפסת ללא היתר וציפה אותה בחיפוי הבניין להסוואה. זה חרג לשטח המשותף בדירת הגן שלו, שימו לב כמה הוא פלש. אלה הגדילו לעשות והוציאו מרפסת לפני 3 שנים ללא אישור. והשכן מהקומה הראשונה שהוא -1 מהרחוב המגביל, צירף לביתו שטח נכבד מכניסה ב'".

היינו באמת בהלם גדול. איך ייתכן שכל אותם אלו שמתנגדים, חרגו, והם משתמשים בשטח נצרך כל-כך על חשבון הדיירים, והם לא מוכנים לתת לנו לבנות על הגג?!

שתבינו, החריגות שלהם לא מסתכמות בבנייה על הגג כפי מה שאנחנו רוצים לעשות, שחוץ מכך שזה רכושם המשותף זה לא מפריע להם ואין להם קשר ונגישות למקום, מדובר בחריגות בניה על חשבון המקום המשותף הראוי לשימוש הדיירים ביום יום.

כפי שהזכרתי, רותם חובש שני כובעים, גם אדריכל וגם עורך דין. "אתם מעוניינים להמשיך מכאן? זה יכול לקחת זמן", שאל בכנות. הוא הסביר לנו שניתן להגיש ערר על ההתנגדות שלהם. "אנו ממשיכים הלאה", אמרתי והוספתי, "רק בלי להזיק להם, זה לא שווה לנו".

רותם שאינו נמנה מציבור שומרי התורה והמצוות התרגש מאוד. "רגשת שלומי, זה משהו שיש רק אצלכם הדתיים. הבן אדם חי על חשבונך, ואתה לא רוצה להזיק לו?!". לא נכנסתי איתו מה בדיוק יש אצל הדתיים ומה לא. אבל ככה אני, לא רציתי להזיק לאנשים שטוב להם עכשיו. הרבה חולקים עליי, הם טוענים שאני נותן לשחיתות כוח. נו... שווה בדיקה.

לפני יציאתו מהדירה שלנו הוא הודיע: "מכאן הכל קשור אליי, מכם אני מבקש לא לדבר עם אף אחד, פשוט לשלוח את כולם אליי, בהצלחה שיהיה לנו".

לא עברו שבועיים, רותם שיתף אותנו בהתפתחות. הוא אמר שבחודש הקרוב יתקיים מפגש בעירייה עם הדיירים המתנגדים.

המפגש הגיע: רותם ייצג אותנו נפלא, זה נראה שהוא לקח אותנו אישי מדי. בפגישה השכנים התרעמו על שימוש בגג שלהם, וביקשו לכבד את החוק בהתנגדותם.

המפגש התארך ללא הסכמות, בזמן ההפסקה של המפגש רותם הניח את 'האקדח המעשן' על השולחן.

הוא הוציא את תשריט הבית המשותף אותו הכין מראש, והראה להם את החריגות שלהם ששרטט מראש. "יכולתי לעשות את זה ממש בזמן המפגש, לא רציתי לסבך או להביך אתכם. מכאן ואילך זה או הסכמה שלכם, או לגרום לנו 'לכבד את החוק' כדרישתכם משלומי בעל הדירה, יש תשובה או שנתקדם?".

פיותיהם של המתנגדים נתמלאו מים.

• • •