אאא

דף סט

*האיבעיות בתבואה תלושה ומחוברת. *דיני מיני דגן.

  1. האיבעיות בדיני תבואה תלושה ומחוברת 1. האם שתי הלחם מתירין ולא כסדרן וכגון שזרע בין העומר לשתי הלחם וחלף עליהם שתי הלחם ואח"כ העומר של שנה הבאה. ומייתי שההוכחה שמנחת העומר משעורין לר"א בגז"ש אביב ממצרים, לר"ע דבעינן חובה בצבור משעורים, או בכדי ששתי הלחם יהיו בכורים ואי שלא כסדרן מתיר שייך להביא אמר מחיטין כאלו, ודחי דבעינן ביכורים למזבח. 2. האם שתי הלחם מתירין מה שהנץ קודם להם או עד שיחנוט, ולמסקנא פשיטא דמתיר שהרי סגי בהשרשה, והאיבעיא בהנצה וחנטה של העלה, תיקו. 3. האם חטים הזרועות בקרקע נחשבות קודם השרשה כמונח בכד וכמטלטלין או כקרקע והאיבעיא לגבי: היתר ע"י העומר, אונאה כאשר אמר שזרע כדבעי לה, ולהשבע עליהן, תיקו. 4. חטין ושעורין בגללים, אינם מטמאים טומאת אוכלין אא"כ לקטן לאכילה, פסולים למנחות, ובעי אם זרע אותם האם טעם הפסול משום מאיסותא והשתא בטלה או משום כחישותא, תיקו. 5. פיל שבלע כפיפה מצרית והקיאה דרך בית הרעי טמאין, ובבלע הוצין בעי האם עיכול וחשיבי ככלי גללים או לא. ובעי למיתי מזאבים שבלעו תינוקות והקיאום, ודחי דאין להביא ראיה מטהרת הבשר כיון דרכיך, ולא מטומאת העצמות כיון דאקושי. 6. חיטין שירדו בעבין כשרים למנחות, ובעי האם כשרים למנחות או דאינם בכלל ממושבותיכם. 7. שבולת שהביאה שליש לעומר ועקרה ושתלה לאחר העומר והוסיפה, האם אזלינן בתר העיקר ומותרת או בתר התוספת ואסורה. ומייתי מבצל ששתלו בכרם דאזלינן בתר העיקר ואסור, ודחי דהאיבעיא האם התם פשיטא ליה דאזלינן בתר עיקר או דמסתפק ופסק לחומרא, תיקו. 8. אם זרע לאחר שעישר ואח"כ גדל חייב לעשר על הכל משום דהוי דבר חדש, ובעי בדבר שאין זרעו כלה האם גם העיקר חייב במעשר או רק התוספת, ואין להביא ראיה מבצל שמתעשר לפי כולו דהתם זוהי זריעתו. 9. עציץ שאינו נקוב ואח"כ נקבו, האם מעשר עליו מיניה וביה או דחשיב העיקר פטור וא"א לעשר ממנו על החיוב. 10. שיבולת שמירחה בכדי ואח"כ שתלה וקרא עליה שם במחובר האם בזריעה פקע ממנה שם טבל, ומייתי דהא דאמרינן לא מצינו תרומה במחובר היינו לגבי חיוב מיתה וחומש דאם גחן ואכלה פטור דבטלה דעתו אצל כל אדם, ושונה מאכילת ביצים המעורות בנבלת עוף טהור שנחשבות תלוש והויא דרך אכילה ונטמא.

  2. חמשת מיני דגן הם חיטים שעורין כוסמין שבולת שועל ושיפון, ודיניהם 1. חייבין בחלה אבל אורז ודוחן פטורין דילפינן בגז"ש לחם ממצה והתם לא שייכי כיון שאינם באין לידי חימוץ אלא סירחון. 2. מצטרפין זה עם זה, וכן מצטרפין תבואה קמחים ובציקות לגבי: חדש, חמץ בפסח, מלקות על אכילת מע"ש חוץ לחומה, וטומאת אוכלין, ובעי אוכלא בעיניה למעט שעורים בקליפתן היבשה. 3. אסורין בחדש מלפני הפסח, בגז"ש לחם ממצה. 4. אין לקצרן לפני העומר בגז"ש ראשית מחלה, ופליגי האם קודם העומר או הבאת העומר, ופלוגתייהו להו"א על איסור הקצירה קודם לעומר, ולמסקנא על ההשרשה קודם לעומר. 5. השרישו קודם לעומר מתירן, וילפינן להו"א שנאמר: אסיף, מהחל חרמש, קמה, ולמסקנא מאשר תזרע.

שאלות לחזרה ושינון

  1. האיבעיות בדיני תבואה תלושה ומחוברת (10)

  2. חמשת מיני דגן ודיניהם (5)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com