אאא

דף לו

*בואו ונסמוך. *מונין בצריד. *חיבת הקודש דאורייתא.

א.  דם שחיטה שהותז על הדלעת, לרבי הוכשר לרבי חייא תולין ורבי אושעיא קאמר דמשום הכי בואו ונסמוך על ר"ש שסובר דם שחיטה אינו מכשיר. ומפרשינן מאי קאמרי 1. לר"פ לכו"ע אם ישנו לדם בכל זמן השחיטה מכשיר, ופליגי בנתנקח הדם בין סימן לסימן, דרבי מכשיר משום דקסבר ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף, לר"ח אינה לשחיטה אלא לבסוף להכי תולין הדבר עד גמר שחיטה, ור"א מייתי דבנתקנח ר"ש מסייע לר"ח. 2. לרב אשי דעת ר"ח דבנתקנח תולין לעולם משום דמסתפק מתי חלות השחיטה, ור"א קאמר דלענין שאין לשרוף ר"ש מסייע לר"ח.

ב.   ר"ל הסתפק האם מונין ראשון ושני בצריד של מנחות, דמשום חיבת הקודש יהא כאוכל שבא במים. והשמועות 1. מייתורא דקרא מכל האוכל בעי למימר דאתי למעוטי הכשר מחמת חיבת הקודש, ודחי דצריכא קרא לטומאת מת שאינו מטמא בכעדשה ולשרץ שאינו בטומאת שבעה. 2. לר"ש הוכשרו בשחיטה ומשמע אף לענין למנות ראשון ושני, ודחי דעשאוהו כהכשר מים מדרבנן. 3. הבוצר לגת הוכשר דחינן כנ"ל, ור"ל בעי האם מהניא חיבת הקודש רק לענין טומאת הגוף ולתלות או גם למנות ראשון ושני ולשרוף, תיקו.

ג.    מנלן דחיבת הקודש דאורייתא 1. להו"א שנאמר בבשר קדשים והבשר אשר יגע בכל טמא, ואין לומר שהוכשר בדם כיון שאינו מכשיר משום שלא נשפך כמים, וכן משקי בית מטבחיא אינם מכשירין, ודחי דלמא שהעבירה בנחל ועדיין משקה טופח עליה. 2. למסקנא שנאמר והבשר לרבות עצים ולבונה שאינם ראויין לאכילה ומקבלים טומאת אוכלין, מכאן לחיבת הקודש מדאורייתא.

 

שאלות לחזרה ושינון

א.  המח' בדם שחיטה שהותז על הדלעת, ומהו בוא ונסמוך (2)

ב.   השמועות אם מונים ראשון ושני בצריד של מנחות (2)

ג.    מנלן דחיבת הקודש דאורייתא (2)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com