דף לז
*מסוכנת בפרכוס וההיתר. *מהו פרכוס.
א. המסוכנת שאינה יכולה לעמוד ונשחטה, מותרת רק אם פרכסה: לרשב"ג ביד וברגל לחכמים ביד או ברגל, כשכשה בזנבה, ולר"א סגי שזינקה ואפילו שלא בפנינו. ומייתי מנין דמסוכנת שריא שהרי נאמר זאת החיה, ומייתי 1. מזה שהתורה אסרה נבילה שמעינן דמסוכנת שהיא חיה מותרת, ומקשינן דלמא נבילה היינו מסוכנת, ומייתי שנאמר על נבילה והנוגע בנבלתה ודחי דלמא מחיים קאי בעשה ולאחר מיתה בלאו. 2. מזה שהתורה אסרה טריפה ש"מ דמסוכנת שאינה חסירה מותרת, ומקשינן דלמא היינו נבילה היינו טריפה היינו מסוכנת ולעבור עליו בשני לאוין ועשה. 3. נאמר לאו לאוכל חלב נבילה וחלב טריפה ש"מ שאיסור נבילה וטריפה חלים על איסור חלב, ואי מסוכנת היינו טריפה א"צ קרא לנבילה וילפינן מטריפה שהיא בחיים, ואין לומר דקרא דנבילה איצטריך לנבילה שלא היתה מסוכנת מקודם וכוון שעשאה גיסטרא, כיון דע"כ נעשתה מסוכנת פורתא. 4. מייתורא שנכתב פעמיים חלב שמעינן שדווקא באלו דין החלב שוה לדין הבשר אבל מסוכנת חלבה אסור ובשרה מותר. 5. מעשי יחזקאל: לא הרהר ביום ונטמא בלילה, לא אכל בשר מסוכנת דאף דמאיסה עכ"פ שריא, ולא אכל מבהמה שהורה בה חכם או שלא הורמו מתנותיה.
ב. מה נחשב פרכוס 1. גועה שקולה עבה. 2. הטילה ריעי במתרזת למרחוק. 3. רב קאמר כשכשה באזנה, ושמואל קאמר דא"צ דזהו חיות גדול. 4. בהמה דקה שהיתה ידה פשוטה וכפפתה, אבל אם היתה כפופה ופשטה ידה ולא החזירה בבהמה דקה פסולה ובגסה כשירה. 5. עוף אפילו רפרף את גפו וכשכש בזנבו כשר.
שאלות לחזרה ושינון
א. דין פירכוס ומנין דמסוכנת ששחטה שריא (5)
ב. מה נחשב לפירכוס (5)