אאא

פרשת בשלח, היא עדות לנס ההצלה הגדול בהיסטוריה של עמנו, ממחשכי מצולות מצריים ועד הררי אורה.

ויראו העם את היד הגדולה ויאמינו בה' ובמשה עבדו...

במדרשיר השבועי נדרשתי הפעם לסוגיית ההסתמכות על ניסים משמיים, לצד היד הגדולה הנדרשת בעצם השתדלות האדם עצמו.

אז נכון שזה לא יכול להיות רק: "אני ואני ועוצם ידי"

אבל בורא עולם בכבודו ובעצמו, הרי אומר למשה: מה תצעק אלי?! הרם מטך... נטה ידך... ובעצם זאת, מעביר את מלוא כובד המשקל של ההוצאה מן הכח אל הפועל, אלינו...

סוד האיזון בין שני הקטבים הללו, הוא כל סוד תורת חיי האמונה של האדם המודרני, על רגל אחת.

מי כמוך?!/ מילים ולחן: עובדיה חממה

מי כמוך באלים,עושה לנו נפלאות וניסים
מי כמוך בשירים,במחולות ובתופים
מי כמוך באלים?!

ממטיר הלחם מן השמיים
מסלע צור מורה למים
עמוד ענן לפני העם
עמוד האש בשמי הלילה.

חיילות אויב ומרכבות,מוריד כמו אבן למצולות
וקורע את הים...ומפליא ונעלם...

מי כמוני באלים?! עושה נפלאות וניסים
וגדולה ידי גדולה,חסד, דין ותהילה
אבל מה, מה תצעק אלי?!
הרם מטך, נטה ידך, ובקע הים מלפנייך
המתק נא את המררה, ממחשכים צא לאורה.
תפוס את הלחם מן השמים,
דבר לסלע,קרא למים.

היש בקרבנו אלהים אם אין?!
מרים ידי מרים אל השמים
כבדו ידי ...וגם פי כבד עלי
איכה עייפתי ,אללי

היש וזהו סוף של אמש?
ויהיו ידי אמונה עד בוא השמש.
וזה הוא סוף של אמש
ויהיו אמונה ידי...,והנה באה שמש...