אאא

פרק רביעי - בהמה המקשה

דף סח

*האבר שיצא. *האיבעיות בבן פקועה. *החותך במעי הבהמה.

א.  בהמה המקשה לילד והוציא העובר את ידו והחזירה מותר באכילה, ודין האבר עצמו לרב אסור ולרבי יוחנן מותר, ופליגי לל"ק האם החלק שיצא נאסר ולל"ב האם יש לידה לאיברים ולכן אם יצא רוב האבר נאסר אף מיעוטו שבפנים. והשמועות 1. במשנה אמרינן מותר באכילה וקאי לר"י על האבר עצמו ולרב על העובר. והא דאמרינן החזירו להו"א אגב דין הוציא ראשו שבסיפא ולמסקנא הסיפא נכתבה אגב רישא והקמ"ל שבהחזיר מחיים שרי מקום החתך. 2. הוציא ידו והחזיר ואח"כ שחט מותר באכילה ואם הוציא ושחט ואח"כ החזירה אסור באכילה, מוקמינן לרב במקום החתך. 3. מהפסוק וכל ילפינן שעובר ניתר בשחיטת האם, וכתיב ביה פרסה ופרסות ואתי לר"י להיכא שהוציא שתי פרסות דאם החזיר אחד אוכל אחד ובהחזיר שתים אוכל שתיהם, ולרב חד אתי להתיר מקום חתך וחד לקלוט במעי פרה אליבא דר"ש דבמעיה שרי וביצא אסור. 4. ובשר בשדה טריפה לא תאכלו, לרב אתי למימר דבשר שיצא חוץ למחיצתו אסור, ולר"י כשפירט הכתוב לפסול בחטאת שיצאה חוץ למחיצתה וחזרה קמ"ל דזהו דווקא בחטאת, ומותבינן דהפסוק אתי למימר דלא נילף ממע"ש וביכורים שיצאו וחזרו מותרין קמ"ל דבשר אין לו עוד היתר וכמו טריפה.

ב.   האיבעיות בבן פקועה 1. למ"ד אין לידה לאיברים מה הדין הוציא והחזיר שהשלימו לכולו, האם אמרינן שכולו יצא או כיון דהדר הדר. 2. את"ל אמרינן כיון דהדר, בעי מה הדין בהוציא וחתך עד שהשלימו לרובו האם נחשב שיצא הרוב או דבעינן רובו בבת אחת, ומייתי לרבותו מזה הכלל דבר שאינו גופה ודחי דאתי לקלוט במעי פרה ואליבא דר"ש. 3. הוציא את ידו בעזרה, האם נקראת מחיצה לעובר מגו דהויא מחיצה לקדשים או דמחיצת עובר אמו היא, ופשט דמחיצת אמו דאל"כ ה"נ בירושלים דחומותיה הוו מחיצה לקק"ל. 4. הוציא ידו בין סימן לסימן אמרינן דמצטרפין לטהרו מידי נבילה, בק"ו שמצטרפין הסימנים להתיר באכילה. 5. האם ולד של בן פקועה אסור, להו"א כשבא על מינו בעי האם אבר מוליד אבר ופשט דמבלבל זרעיה דאל"כ ה"נ סומא יוליד סומא, ולמסקנא בעי לאסור מכיון דנולד מכח איסור חלב ודם ואבר מן החי ודחי דלר"מ טעון שחיטה וליכא אבר מן החי ולר"י ליכא איסור חלב. 6. האם החָלב שלו מותר בשתיה או דמכיון שאין לו תקנה בשחיטה אסור כדין אבר מן החי, תיקו.

ג.    עובר ניתר בשחיטת אמו אף אם חתך ממנו ונשאר בפנים אבל חתך מן הטחול לא ניתר בשחיטה, ומייתי מנלן והקושיות 1. בהמה בבהמה לרבות ולד, ואין ממירין שלמים בעוברין אתי כר"ש דמקיש תמורה למעשר לומר שאינו נוהג באיברים ועוברין. ומייתי דרבי יוסי הקשה מדוע יש לחלק בדין איברים בין הקדש לתמורה, ובעי למימר דר"ש סובר כן ודחי דאין הוכחה אלא רבי יוסי טעמא דנפשיה דאמר. 2. וכל בהמה לרבות את הולד ואותה משמע שלימה למעט חותך מן הטחול משום שנחסר ממנה, ומקשינן א"כ במצא דמות יונה תשתרי, ותירץ דבעינן פרסות אבל קלוט במעי פרה שרי שנאמר פרסה בבהמה תאכלו.

 

שאלות לחזרה ושינון

א.  המח' בדין הוציא העובר ידו, והשמועות (4)

ב.   האיבעיות בבן פקועה (6)

ג.    היתר העובר בשחיטה והקושיות (2)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com