אאא

דף ק

*שיעור ששים באיסורין. *ביטול בנבילה. *גיד בטמאה.

א.  כל איסורין שבתורה פליגי האם משערינן בששים, והשמועות 1. מלשון הזרוע בשילה ילפינן דאם הזרוע נתבשלה עם כל האיל בטילה ומותרת ותרוייהו ילפי מינה, למ"ד בששים משערינן לפי בשר האיל ולמ"ד במאה משערינן אף כנגד העצמות. 2. המחמץ מחבל ומדמע שנתערב מין בשאינו מינו אם אין בו נותן טעם שרי אפילו אין בהן להעלותו במאה מוקמינן שבטל רק אם יש מאה של היתר, ומין במינו שיש בו כדי לחמץ אינו בטל אפילו במאה מוקמינן דבטל במאה ואחד כיון דשאור חימוצו קשה.

ב.   דיני ביטול בנבילה 1. חתיכת נבילה שנבשלה עם החתיכות וכן גיד הנשה שנבשל עם הגידין, בזמן שמכירן בנותן טעם ואם לא אינו מכיר כל החתיכות אסורות אבל הרוטב בנותן טעם, אינם בטלים ברוב דהגיד הוי בריה והנבילה כמ"ד כל שדרכו להמנות שנינו או משום דהוי חתיכה הראויה להתכבד ולהכי איצטריך לאשמועינן בתרוייהו. 2. חתיכת נבילה שנתנה טעם בחתיכה אחת ואח"כ הוסיף עוד חתיכות ויש ששים כנגד הנבילה, רבב"ח שרי ורב אסר משום דאמרינן חתיכה עצמה נעשית נבילה ואוסרת את שאר החתיכות מפני שהן מינה ומין במינו לא בטל. 3. הא דאמרינן שהנבילה נתנה טעם בחתיכה, דאיירי בקדם וסילק את האיסור או משום דהוי מין שנמצא עם מינו ודבר אחר דאז אמרינן סלק את מינו ומבטל מחמת שאינו מינו.

ג.    גיד הנשה נוהג בבהמה טהורה ולר"י אף בבהמה טמאה, ומפרשינן מ"ט דר"י 1. איסור חל על איסור, ודחי דלר"י נבלת עוף טמא אינה מטמאה בבית הבליעה כיון דלא חל איסור נבילה על איסור טמאה שהיה בה עוד בחייה. 2. אין בגידין בנותן טעם ובטמאה איכא רק איסור טומאה, ודחי דר"י מחייב שתים ור"ש פוטר. 3. קסבר נוהג בשליל ואיסור הטומאה והגיד באו יחד, והא דלר"י אינו נוהג בשליל דווקא בטהורה שנאמר כל בבהמה תאכלו, ודחי דאיכא נפל שלא נתקשרו אבריו בגידין ש"מ דאיסור טומאה קודם לאיסור גיד. 4. למסקנא חל איסור גיד אף שקדם לו איסור טומאה מכיון שאיסורו נהג בבני יעקב דהוו בני נח, ולר"ש נאסר רק במתן תורה ואיהו פוטר לגמרי דקסבר אין בגידין בנותן טעם ויליף דהאיסור בבהמה טהורה שרק גידה אסור אבל בשרה מותר.

 

 

שאלות לחזרה ושינון

א.  השמועות בשיעור ששים באיסורי תורה (2)

ב.   דיני ביטול בנבילה (3)

ג.    מ"ט דלר"י איסור גיד נוהג אף בבהמה טמאה (4)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com