היא חזרה ממואב, בלוית בגדים ובלוית נפש. הקמטים הרבים שעל פניה היו תוצאה ישירה של הקמטים שעל ליבה ולא העידו בכלל על חיי הזוהר שניהלה בעבר. הזאת נעמי? שאלו כולם. והיא, טמנה עיניה באדמה, אך כיוונה ליבה גבוה אל השמיים. אלוקים עדה שרצתה להישאר בארץ הזאת ולהקריב חייה על מזבח האחדות, אך נאלצה ללכת אחרי בעלה ולהגר לאדמה אחרת, שם קברה אותו ואת שני בניה, אשר לחרדתה נישאו עם בנות הארץ ההיא. ועכשיו, היא ריקה, אך מה לה זאת? הן לידה צועדת כלתה, "גלית" בעבר ו"רות" כעת, והיא, נעמי, אישה קטנה היא, מנין לה לדעת חשבונות שמיים? ואולי, אולי מכאן תצמח ישועתה.
לפעמים הכל נראה הפוך, מבולבל וחסר סיכוי. מאיפה שלא מסתכלים על המצב, הוא מתעתע, מעיק וחסר סיכוי. כך לאחרונה אני שומעת שאנשים מדברים, על המצב כאן בארץ האהובה הזאת. באמת, טירוף ובלבול שולטים בחוץ. השיח של הבחירות האחרונות שחשבנו שנפטרנו ממנו חוזר אלינו, ובענק. ושוב, ננסה להבין מניעים, מטרות, אג'נדות ומצעים. באמת, באמת שאין לנו כוח, כך אומרים לי אנשים. למספרים, לסקרים וגרפים. זה מציק ומכביד וגם דבריהם של טובי הפרשנים אשר נטחנים עד דק כבר מוצו.
אך לפעמים דווקא מתוך הקושי צומחת ישועה, דווקא כשנדחקים לפינה, מצליחים להפיק רעיונות חדשים. גם נעמי ידעה זאת ולכן שבה עם רות. מה שנעמי עוד ידעה, זה שאל לה להתייאש ושהתוצאה איננה בידיים שלה, רק הדרך. לכן, היא תפעל ותשקיע עצמה בדרך, אך התוצאה? מה לה עסק אתה? ואם התוצאה ממילא בידיו של הקב"ה, אין לה מה להתלהם, להתעצבן או להיכנס לדכדוך.
היא שחררה את התוצאה והתמקדה בדרך וזה נכון לכל תחום בחיינו. אנחנו צריכים לקחת אחריות, להתמודד, לפעול, לנסות לשנות ולהשפיע וממש לא להתייאש, אבל על התהליך והדרך עצמה. התוצאה, היא לגמרי לא שלנו וזה מנחם, זה מעודד, זה מרגיע וברגע שנוותר על השליטה המדומה שלנו בתוצאה, נפנה מקום לאלוקים להיכנס ולפעול.
אנחנו אנשים מאמינים, אנחנו משתדלים לקיים את המצוות, החוקים והתקנות כפי שקיבלנו מדור לדור, ששמרו על האותנטיות שלנו בעולם והקיפו אותנו במין הילה של שבט קטן בלתי מנוצח ושרדן עולמי. התקנות שאלוקים כתב עבורנו הכי טובות והכי נכונות לחיות על פיהן. הוא אפילו נתן הסברים לרוב החוקים כי ידע את אופיינו המרדן והחקרני וגם כדי לשים לנו גבולות. הכל כדי שהעולם יתנהל בסדר, קביעות ומתינות. בצורה אנושית ורגילה.
ולימוד זה של המצוות, הוא הנחיה לדורות, לאנושות כולה ובזכותה העולם מאורגן כחברה מתורבתת היום. בזכות אותם נורמות, חוקים, סדר, הבנת טוב ורע, או איך שתרצו לקרוא לזה ואילולי הם, העולם היה כאוס מוחלט שאת תמצית תמציתו אנחנו מרגישים בימים אלו.
התורה וחוקיה משפיעים באופן עמוק על המערכת האנושית כולה וממלאים תפקיד מרכזי בביסוס וייסוד המוסר והמערכת הדמוקרטית של החברה האנושית. בזכות התורה וחוקיה ישנו סדר שעל פיו אנו חיים חיים יציבים, מאורגנים וממוסדים.
כן, אלו המצוות שקיבלנו עת עמדנו סביב ההר, ממש בתקופה זו לפני אלפי שנים והם אלו שמאירים כפנס ונותנים לנו עוגן כעת, בימים מטורפים ולחוצים אלו.
בזכותם אז, ובזכותם היום.
הכותבת הינה לבורנטית ומתאמת מחקרים וחברה בפורום הליברלים החרדים.
