אאא

דף כא

*שור זה עולה. *כפיה ודעת בקרבנות.

א.  המתחייב שור זה לעולה ומת פטור ואם אמר שור זה עלי חייב, ומוקמינן דווקא שאמר דמי שור זה עלי עולה. והשמועות 1. שור זה עלי עולה חייב באחריותו, מוקי דה''נ אמר דמי. 2. בסיפא דמי שור עולה השור חולין וחייב רק באחריות דמיו, איירי דקאמר לכשיבאו יקדשו ואתי כר''מ דאמר אדם מקדיש דבר שלא לעולם, וכן אתיא כר''מ הברייתא שהמשכיר בית ואמר לכשיבאו דמיו יקדשו הדר בו מעלה שכר והקדש וכר''מ.

ב.   הדינים בכפיה ודעת בקרבנות 1. בהבאת קרבנות ממשכנים היכן שיש חשש שיתעצל, כגון חייבי ערכין וכן עולות ושלמים וחטאת נזיר אחר שנזרק עליו אחד מהדמים, ולא ממשכנים בחטאות ואשמות ועולת מצורע שמעכבתו ולהו''א אף בעולת יולדת ונדחה. 2. כופין שנאמר יקריב אותו, וההקרבה צריכה להיות לרצונו ולכן כופין עד שיאמר רוצה אני, וכן בגיטי נשים ואם מסר מודעה על הגט צריך לבטלה אף שהתרצה לגרש. 3. המחוייב עולה ואחר הפריש עבורו, לשמואל צריך דעת בשעת הפרשה ולא בשעת הכפרה ולעולא איפכא.

הדרן עלך פרק חמישי דערכין!

 

 

שאלות לחזרה ושינון

א. המתחייב שור זה לעולה, הנוסח והשמועות (2)

ב. הדינים בכפיה ודעת בקרבנות (3)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com