אאא

דף ל

*ביובל עצמו. *הדרשות לקולא ובעבד עברי.

א.  דרשות הפסוקים לקולא בגאולת שדה אחוזה ועבד עברי 1. לרב מכר לראשון במנה ומכר לשני במאתים מחשב במנה כפי הראשון דהוי לאיש אשר מכר לו, ואיפכא מחשב עם השני דדרשינן לאיש אשר בתוכו. 2. לרבי דוסתאי מכר במנה והשביחה למאתים מחשב במנה שנאמר והשיב את העודף וזהו שבידו, ובהכסיף מחשב כמות שהיא דדרשינן העודף שבקרקע. ואיכא בינייהו הוקר וזל והוקר שוב, לר''ד אזלינן בתר יוקרא ולרבי בתר זולא. 3. ילפינן גז''ש גאולה מעבד עברי, והתם בהשביח מחשב כפי שקנה שנאמר מכסף מקנתו ובהכסיף מחשב כהשתא שנאמר כפי שניו, ונמכר לישראל ילפינן בגז''ש שכיר מהנמכר לגוי.

ב.   בעבד עברי דרשינן את הפסוקים לקולא, והקושיות 1. לא דרשינן לחומרא, דאשכחן שהכתוב היקל לגביה שנאמר כי טוב לו עמך. 2. נחמיר עליו כיון שבא לידי כך שנשא ונתן בפירות שביעית ולכן: מוכר מטלטליו, שדותיו, ביתו, לוה בריבית, מוכר את בתו, מוכר עצמו לישראל, לגר, לגוי, לשרת ע''ז, ותירץ דאהדריה קרא שלא נדחה אבן אחר הנופל. 3. אין לומר שיגאל כדי שלא יטמע אבל נחמיר לענין פדיונו, שנאמר רבות בשנים ומעט בשנים, וקאי על השביח והכסיף לקולא. 4. אין לומר דקאי על שנות עבודתו, דדיקינן מלשון בשנים דקאי על שוויו.

 

שאלות לחזרה ושינון

א. דרשות הפסוקים לקולא בגאולה (3)

ב. הקושיות על הדרשות בעבד עברי לקולא (4)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com