אאא

דף יד

*קרבנות יחיד וצבור. *מנחת נסכים בלילה. *ההקרבה בחוה"מ.

א.  הדברים שבין קרבנות היחיד לקרבנות הצבור 1. קרבן יחיד עושה תמורה ולא קרבן צבור, ואין לומר עופות דתני בבהמה, ואתי כר''י דולד עושה תמורה ותמורה עצמה אינה עיקר זבח. 2. קרבנות צבור רק בזכרים ויחיד אף בנקיבות, ומייתי דעולה איכא עולת העוף, בחטאת איכא שעיר נשיא, אשם יחיד אינו שוה בצבור או דקאמר על שלמים. 3. קרבנות יחיד חייב באחריותן ואחריות נסכיהן משא''כ קרבנות צבור, וילפינן שנאמר במוספין דבר יום ביומו, אבל חייבים באחריות נסכי זבח שקרב שנאמר מנחתם ונסכיהם גם בלילה ולמחר וכן מלבד שבתות ה'. 4. יש בקרבנות צבור שדוחין שבת וטומאה, ולר''מ הטעם דדוחה משום שזמנו קבוע שהרי חביתי כה''ג ופר של יוה''כ הוו קרבן יחיד ודוחין שבת וטומאה.

ב.   אמרינן דמנחת נסכים קריבה בלילה, ומקשינן מברייתא שמנחת נסכים מעלין רק לפני השקיעה. ומייתי 1. להו''א אם נתנו בכלי שרת בלילה קדוש אבל הקרבתו רק ביום, ודחי שהקדושה חלה רק בזמן שראוי להקרבה. 2. אין לגרוס מנחת נסכים בהנך דקרבים רק ביום. 3. למסקנא מיישיבינן דנסכים שקדשו עם הזבח קרבים רק ביום דהוקשו לשלמים, ונסכים הבאים בפ''ע מקדישין וקרבים אף בלילה ועלוה''ש פוסלת בהן כאיברים. רב דימי רצה לשלוח חידוש זה באגרת לבבל, ואף שאסור לכתוב הלכות ודברים שבע''פ אסור לכתבן מיהו דבר חדש שאני כדי שהתורה לא תשתכח משום עת לעשות לה' הפרו תורתך.

ג.    דרשות הפסוק אלה תעשו לה', אתי שמקריבים בחול המועד 1. במועדיכם, חובות הבאות ברגל. 2. לבד מנדריכם ונדבותיכם, לומר שקרבים בחוה''מ. 3. לעולותיכם, עולת יולדת ומצורע. 4. מנחותיכם, מנחת חוטא וקנאות. 5. לנסכיכם, שבאים רק ביום דהוקשו לשלמים. 6. לשלמיכם, לר''מ לשלמי נזיר ולרבנן דסברי שנידר ונידב אתי לחגיגת י''ד שלא הוקרבה. ומייתי מאבשלום שנאמר ואשלם את נדרי אשר נדרתי לה' בחברון וזהו קרבנות נזירות ש''מ דנקרא נדר ודחי דקאי על עיקר נדרו, וחברון להו''א שם נדר או הביא כבשים ולמסקנא הקריב שם בבמה קטנה.

 

שאלות לחזרה ושינון

דף יד

א. מה בין קרבנות יחיד לצבור (4)

ב. הסתירה בזמן הקרבת מנחת נסכים והתי' (3)

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ג. הדרשות שמקריבים בחוה"מ (6)

 

דף טו

*חטאת שנתכפרו בעליה. *עתניאל.

א.  חטאת שנתכפרו בעליה באחרת, ביחיד מתה ובצבור לר''י תמות ולר''ש תרעה. הלימודים 1. חטאת יחיד שאבדה והפריש אחרת ונמצאת הראשונה יביא איזו שירצה ובשניה אשכחן סתירה בדעת ר''י אי תרעה או תמות, ותירץ להו''א לפי ר''ש ואיפוך, ולמסקנא באבודה בשעת הפרשה ואליבא דרבנן ותמות אליבא דרבי או בשעת כפרה. 2. הבאים מהשבי בימי עזרא הקריבו חטאות על ע''ז שעשו בימי צדקיהו אף שמתו בעליה וה''נ בנתכפרו בעליה לא תמות, ודחי דהתם לא מתו בעליה כיון שאין ציבור מתים כדאשכחן בשעירי ר''ח, או שהקריבום על החיים, ולמסקנא היתה הוראת שעה. 3. לר''ש איכא ביחיד חמש חטאות המתות והם: ולד, תמורה, מתו בעליה, נתכפרו באחרת, ועברה שנתה, ובצבור הואיל ולא שייכי ולד ותמורה ומתו בעליה לכן גם נתכפרו באחרת ועברה שנתה אינם מתות, מכיון דגמירי בהלכה למשה מסיני שימותו רק ארבע או אחת ומספק העמידו על חמש ש''מ דלא שייכי בצבור.

ב.   עתניאל בן קנז 1. בימי אבל משה נשתכחו שלשת אלפים הלכות, ובפטירת משה שכח יהושע שלש מאות הלכות ונולדו לו שבע מאות ספיקות, ונשתכחו אלף שבע מאות ק''ו וגז''ש, והחזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו וזוהי לכידת קרית ספר, ומלבד זה עד יוסי בן יועזר עמדו אשכולות לישראל שלמדו תורה כמו משה רבינו ולא היה בהם דופי של מחלוקת עד הסמיכה. 2. כלב נתן לעתניאל את עכסה בתו מלשון כעס, ותצנח מעל החמור שצעקה מכיון שלא היה לה תבואה בביתה וקיבלה בית שמנוגב מכל טובה ואדם שיש בו רק תורה, ואמר לה שגלוי לפניו עליונים ותחתונים ולא יחסר לו מזונות. 3. כלב היה בן חצרון, ונקרא בן יפונה כיון שפנה מעצת המרגלים, והיה בנו החורג של קנז ואחיו של עתניאל מן האם. 4. שמו יהודה אחי שמעון, ונקרא יעבץ על שיעץ וריבץ תורה בישראל ועתניאל שענהו א-ל. 5. בקשת יעבץ לל''ק שה' יברכהו בתורה וירבה גבולו בתלמידים ולא ישתכח תלמודו מלבו ויזדמנו לו ריעים כמותו ויצה''ר לא יבטלו, ולל''ב ביקש פריה ורביה בנים ובנות משא ומתן והצלה ממיחושים ויצה''ר ואם לאו הריני הולך בעצבון לשאול, וה' נתן את אשר שאל.

 

 

שאלות לחזרה ושינון

דף טו

א. חטאת שנתכפרו באחרת ביחיד וצבור והלימודים (3)

ב. סוגיית עתניאל בן קנז (5)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com