אאא

דף כח

*איסור בכ"ש. *רובע ונרבע.

א.  אמרינן באיסורים שאוסרים בכל שהוא ולא בטלים ברוב, ומאי קמ''ל 1. כל האסורין לגבי מזבח: רובע, נרבע, מוקצה, נעבד, אתנן, מחיר, כלאים, טריפה, ויוצא דופן, וקמ''ל אף דאינם איסור הנאה אסירי לגבוה. 2. כל הקדשים שנתערבו בהם חטאות המתות ושור הנסקל ימותו, הוי איסוה''נ. 3. נתערבו ברובע ונרבע ירעו, שיער נזיר, פטר חמור, בשר בחלב, שור הנסקל, עגלה ערופה, חולין בעזרה, ושעיר המשתלח, וקמ''ל בהו דהוו איסוה''נ בחולין.

ב.   איסור רובע ונרבע מוקצה ונעבד, לת''ק מן הבהמה להוציא רובע ונרבע ומן הבקר לנעבד ומן הצאן למוקצה ונוגח, ולרי''ש שנאמר משחתם בהם מום בם דדבר ערוה וע''ז פסולים כמו מום. והקושיות 1. רובע ונרבע א''צ קרא דנילף מבע''ח שלא נעבדה בו עבירה ואין בו מיתה ואסור בהקרבה, וכן בעד אחד נילף מבע''ח שנפסל מהקרבה ע''פ עד אחד ולא נפסל מאכילה ע''פ שני עדים כ''ש רובע ונרבע שנפסלים מאכילה ע''פ שני עדים, ופריך שבע''מ מומו ניכר משא"כ רובע ונרבע לכן צריך קרא. 2. נעבד שציפויו אסור נילף מאתנן ומחיר שציפוין מותרין והם אסורים, ודחי א''כ נתיר ציפוי ע''ז בדבר שיש בו רוח חיים לכן צריך קרא. 3. מן הבהמה אתי לרובע שנאמר שכבתו בבהמה, ומן הבקר לנעבד שנאמר וימירו כבודם בתבנית שור. 4. איצטריך רובע ונוגח, שיש ברובע אונס ברצון ויש בנוגח תשלומי כופר. 5. רי''ש דריש קרא מן הבהמה למעט חולה זקן ומזוהם, ות''ק יליף שנאמר מן בצאן כבשים ועזים.

 

שאלות לחזרה ושינון

דף כח

א. האיסורים שאינם בטלים ברוב ומאי קמ"ל (3)

ב. מנין לאסור רובע ונרבע והקשיות (5)

 

דף כט

*מוקצה ונעבד. *אתנן.

א.  האיסור במוקצה ונעבד 1. לר''ל אסור רק מוקצה שהקצוהו להקריבו אחר שבע שנים כדאשכחן בגדעון שהותר כיון שעברו עליו שבע שנים, ולרבא אין ללמוד מהתם דהוי חידוש שבאותו לילה הותרו שמונה דברים: חוץ, לילה, זרות, כלי שרת, כלי אשירה, עצי אשירה, מוקצה ונעבד. 2. ילפינן מוקצה שנאמר תשמרו להקריב לי במועדו, להו''א מתשמרו ודחי מכבש רעב ולמסקנא שנאמר לי ולא לאדון אחר. 3. איסור מוקצה נשאר עד שיעבדוהו, או שימסרוהו לכומרי ע''ז, או שאכילוהו כרשיני ע''ז, או שיעשו בו מעשה של גזיזה ועבודה. 4. מוקצה לע''ז מה שעליו מותר ונעבד שעבדוהו ומה שעליו אסור, ותרוייהו מותרים באכילה שנאמר ממשקה ישראל ואי הוו אסירי לא הוצרך למעוטינהו, ואיצטריך מיעוטא בטריפה להיכא שהיתה לה שעת הכושר ואח''כ נטרפה.

ב.   סוג האתנן ודינו 1. אפילו מאה אסורין, וקמ''ל אם שכרה באחד ונתן לה עוד מאה מכח האתנן. 2. נתן לה ואח''כ בא עליה מותר איירי שנתן לה ואמר שיקנה בשעת ביאה ואם תצטרך תקנה מעכשיו וקדמה והקריבתו, ובעי האם ה''ה הקדישתו דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט. 3. בא עליה ואח''כ נתן לה, אמר הבעלי בטלה זה אסור ובטלה סתם מותר, ואיירי שאינו מחוסר משיכה כגון שעומד בחצירה ועשאו אפותיקי או בגויה. 4. אתנן זכר וכל העריות אסור. 5. באשתו נדה לרב שרי כיון שאינה זונה ולאידך אתי למעט אתנן הבא מהזכר וכן ממעטינן שכר בטלה, וללוי אסור שנאמר תועבה ולאידך אתי לגויה. 6. גויה אתננה אסור בגז''ש תועבה מעריות שאין בהם תפיסת קידושין, וכהן הבא עליה לאביי אינו לוקה כיון שאין זרעו מיוחס אחריו ולרבא לוקה. 7. בישראלית כהן הבא עליה לוקה, ואתננה לאביי מותר דנתמעטה מתועבה ולרבא אסור דילפי מהדדי. 8. אסרינן אתנן ישראלית כמו אלמנה לכה''ג, לאביי אתי כר''ע שחייבי לאוין לא תפסי בהו קידושין, ולרבא אתי למימר דצריך לומר הא לך אתנן, ולאפוקי מדר''א דאמר הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה. 9. האומר לחבירו הא לך טלה זה ותלין שפחתך אצל הוי אתנן, איירי לעצמו ולישנא מעליא או בעבד עברי שאין לו אשה.

 

 

שאלות לחזרה ושינון

דף כט

א. האיסור במוקצה ונעבד (4)

ב. סוג האתנן ודינו (9)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com