אאא

דף לא

*קדשי מזבח ובדה"ב. *שנוי קדושה וחרם.

א.  החילוקים בין קדשי מזבח לקדשי בדק הבית ודיניהם 1. יש בקדשי מזבח: עושים תמורה, וקאי על בהמה ולא על עופות, וולד עושה אליבא דר''י, ותמורה עצמה לא עושה אינה עיקר הזבח. 2. חייבים משום פיגול נותר וטמא. 3. ולדן וחלבן אסור לאחר פדיונן. 4. השוחטן בחוץ חייב. 5. אין נותנים מהן לאומנין בשכרן, משא''כ בדה''ב שנאמר ועשו לי וזהו משלי. 6. יש בקדשי בדק הבית: סתם הקדישות לבדה''ב, ומייתי המקדיש נכסיו והיה בהם בהמות לר''א ימכרו ודמיהם לבדה''ב ולרבי יהושע הבהמות ודמיהן לעולות. ואמרינן דמשנתינו אתי כר''א, ולמ''ד דר''א מודה בהקדיש עדר שכולו זכרים או כשהקדיש רק בהמות כיון שאין אדם חולק את נדרו א''כ אף לר''א הקדיש למזבח. 7. חל על הכל, לרבות שיפוי ונביה. 8. מועלין בגידוליהן, לרבות חלב המוקדשין וביצי תורין. 9. אין בהן טובת הנאה לבעלים, משא''כ קדשי מזבח.

ב.   קדשי מזבח וקדשי בדה''ב אין משנין מקדושה לקדושה ומקדישין הקדש עילוי ומחרימין אותן, ולרב הונא קדשי מזבח שהתפיסן לתרמי כהנים לא עשה כלום דכיון שהוא כבר קדוש לא חל עליו החרם. והשמועות 1. קדשי בדה''ב שהתפיסן לקדשי מזבח או בחרמי כהנים לא עשה כלום, וכן חרמי כהנים שהתפיסן לקדשי מזבח או בדה''ב לא עשה כלום ושייר קדשי מזבח, ודחי דזהו משום שיכול להתפיס קדשי מזבח לקדשי בדה''ב אבל לא לחרמי כהנים. 2. במשנתנו מקדישים הקדש עילוי ומחרימין, תרוייהו לבדה"ב והחילוק בלשון ההתפסה, ודחי דתניא בהדיא דמחרימין היינו לכהנים וכן תניא מה שעשה עשוי, תיובתא דרב הונא. 3. רב הונא יליף מהפסוק כל חרם קדש קדשים הוא לה', ולמסקנא מרבינן דמחרימין אף קדשי מזבח מזה שנאמר כל. 4. המתפיס עולה לבדה''ב א''צ לתת דמים אלא בשעת ההקרבה הגזברין עומדין עליה, וה''ה לגבי התפיס לחרמי כהנים דאינו ניתן לכהן, ותירץ דזהו מדאורייתא ועיקר קרא אתי למימר שמועלין בהן.

 

 

שאלות לחזרה ושינון

א. החילוקים בין קדשי מזבח לבדק הבית ודיניהם (9)

ב. שינוי קדושה וחרם והשמועות (4)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com