אאא

דף כז

*ב' סלעים לאשם. *יציאה בחטאת אביו.

א.  המפריש שני סלעים לאשם ולקח בהם שני אילים ואחד יפה שתי סלעים, לקח לאשמו השני ירעה ויפלו דמיו לנדבה, לקח לחולין יקרב לאשמו והשני למעילתו וזהו גזילו, לאשם וחולין יקרב אחד לאשמו והשני למעילתו וזהו אשמו על מעילתו ויביא סלע וחומשה. והאיבעיות 1. האם יכול לכנס חומשין ולהביא מהם אשם, והצדדים אם מתכפר בשבח הקדש מיהו הכא לא טרח ואם ואינו מתכפר אכתי היה שוה בהפרשה. 2. האם מתכפר בשבח הקדש, ואין ראיה ממשנתינו דדלמא הרועה הוזיל, ומפטם הרי נחסר ממונו, ולמסקנא מתכפר ולכן ולד תודה קודם כפרה מקריבו וטעון לחם. 3. בעלי חיים נדחין, אמרינן לגבי בהמת שותפין שאחד הקדיש חציה וחזר ולקח חציה והקדישה קדושה ואינה קריבה ועושה תמורה כיו''ב. 4. הוזלו טלאים בעולם האם ניתן להביא בפחות משני סלעים דהוי מבחר נדריכם או דאכתי אינו כסף שקלים, ומייתי דליכא תקנה ולכן התורה לא התורה לא נתנה קיצבה במחוסרי כפרה, ומקשינן דא''כ התורה היתה נותנת קצבה בחטאת חלב דאשם נזיר, קשיא.

ב.  מנין שלא יוצאים בחטאת שהופרשה ע''י אביו או על ידו לקרבן אחר 1. קרבנו למעט קרבן אביו בין קלה ובין חמורה, וכן מעות שהפריש אביו אף שמגלח  נזירותו במעות סתומין שהפריש אביו. 2. קרבן שהפריש לעצמו, שנאמר קרבנו על חטאתו. וכן מעות שהפריש אביו אף שיכול למעול ולהביא מהם קרבן מעילה.

ג.    מביאין מהקדש כשבה שעירה ומהם תורין ובני יונה וכן עשירית האיפה אם העני או העשיר, שנאמר מחטאתו מחטאתו ועל חטאתו. והצריכותא 1. בכבשה ושעירה נימא דיביא רק עוף שהוא מיני דמים אבל לא עשירית האיפה. 2. בעוף הו''א שלא יביא ממנה מנחה שאינה מין דמים. 3. בעשירית האיפה קמ''ל שאם העשיר יכול להביא מהם.

 

שאלות לחזרה ושינון

א. המקרים בהפריש כסף לאשם, והאיבעיות (4)

ב. מנין שאין יוצא בחטאת שהפריש אביו (2)

ג. הצריכותא בשינוי מין הקרבן (3)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com