אאא

דף כא

*שליח שעשה שליחותו. *לא יפטור כיס מהקדש.

א.  השליח שעושה שליחותו בעה''ב מעל ואם לא עשה שליחותו השליח מעל, והמקרים בפרקין 1. אמר תן בשר לאורחים ונתן כבד השליח מעל דהוי דבר שהשליח צריך להמלך, לר''ח לא אתי כר''ע שסובר מן הירק אסור בדילועין, ולאביי אפילו כר''ע ומעל כיון שלא נמלך דעשה על דעתו, ולרשב''ג הוו תרי מינים דקאמר הנודר מן הבשר מותר בכבד. 2. אמר תן חתיכה והשליח נתן עוד אחת מדעתו והאורחים נטלו שלישית על דעת עצמם כולם מעלו, וקמ''ל דלא נחשב שנעקרה השליחות. 3. בעה''ב שבקש מהחלון והביא מהחלון מעל אף שחשב על דבר אחד בעה''ב מעל, דדברים שבלב אינם דברים, אבל אם הביא ממקום אחר השליח מעל. 4. שלח ביד חש''ו, אם עשו שליחותן בעה''ב מעל ואם לאו החנוני מעל, ואף שאינם בני שליחות עשאום כהכשר זיתים בזיעת המעטן דמאליו, או כיון שנעשתה השליחות וכמו פיל וקוף שהוליכו עירוב. 5. שלח ביד פקח ונזכרו שניהם עד שלא בא לחנות החנוני מעל לכשיוציא, ותקנתו שיחלל על פרוטה בכל מקום שהוא לפני שהחנוני יוציא. 6. נתן פרוטה ובקש בחציה נרות ובחציה פתילות והביא בכולה פתילות שניהם לא מעלו, אבל אם שינה והביא ממקום שלא ביקש השליח מעל. 7. נתן שתי פרוטות שיביא אתרוג והביא באחת אתרוג ובאחת רימון שכל אחד שוה ב' פרוטות שניהם מעלו, ולר"י בעה''ב לא מעל כיון שרצה שיקנה אתרוג גדול בכולו, ומודה בקטנית ששניהם מעלו כיון שבכל כמות המחיר שוה . 8. המפקיד מעות אצל שולחני צרורין לא ישתמש בהם לפיכך אם הוציא מעל, ומותרין ישתמש בהן והמפקיד מעל. בעה''ב אסור להשתמש, וחנוני לר''מ כבעה''ב ולר''י כשולחני.

ב.   המקרה דאמרינן לא יפטור כיס זה מן ההקדש 1. מאי שנא רישא דהאומר זה הקדש לר''ע מעל כיון שהוציא את הפרוטה הראשונה ולחכמים עד שיוציא את כל הכיס, מסיפא דר''ע מודה באומר לא יפטור כיס זה מן ההקדש דעד שיוציא את כולו. 2. מאי שנא האומר אחד משווריי הקדש הגדול הקדש או הראשון מהאומר פרוטה מכיס זה הקדש. 3. מאי שנא הלוקח יין מבין הכותים דלר''מ חל בסוף ולר''י ור''ש כל אחד ספק תרומה מהאומר פרוטה מכיס זה הקדש.

הדרן עלך פרק ששי דמעילה! וסליקא לה מסכתא מעילה!

 

שאלות לחזרה ושינון

דף כא

א. השליח שעשה שליחותו, והמקרים בפרקין (8)

ב. המקרה דאמרינן לא יפטור כיס זה מן ההקדש (3)

 

דף כב

*שליח שעשה שליחותו. *לא יפטור כיס מהקדש.

א.  השליח שעושה שליחותו בעה''ב מעל ואם לא עשה שליחותו השליח מעל, והמקרים בפרקין 1. אמר תן בשר לאורחים ונתן כבד השליח מעל דהוי דבר שהשליח צריך להמלך, לר''ח לא אתי כר''ע שסובר מן הירק אסור בדילועין, ולאביי אפילו כר''ע ומעל כיון שלא נמלך דעשה על דעתו, ולרשב''ג הוו תרי מינים דקאמר הנודר מן הבשר מותר בכבד. 2. אמר תן חתיכה והשליח נתן עוד אחת מדעתו והאורחים נטלו שלישית על דעת עצמם כולם מעלו, וקמ''ל דלא נחשב שנעקרה השליחות. 3. בעה''ב שבקש מהחלון והביא מהחלון מעל אף שחשב על דבר אחד בעה''ב מעל, דדברים שבלב אינם דברים, אבל אם הביא ממקום אחר השליח מעל. 4. שלח ביד חש''ו, אם עשו שליחותן בעה''ב מעל ואם לאו החנוני מעל, ואף שאינם בני שליחות עשאום כהכשר זיתים בזיעת המעטן דמאליו, או כיון שנעשתה השליחות וכמו פיל וקוף שהוליכו עירוב. 5. שלח ביד פקח ונזכרו שניהם עד שלא בא לחנות החנוני מעל לכשיוציא, ותקנתו שיחלל על פרוטה בכל מקום שהוא לפני שהחנוני יוציא. 6. נתן פרוטה ובקש בחציה נרות ובחציה פתילות והביא בכולה פתילות שניהם לא מעלו, אבל אם שינה והביא ממקום שלא ביקש השליח מעל. 7. נתן שתי פרוטות שיביא אתרוג והביא באחת אתרוג ובאחת רימון שכל אחד שוה ב' פרוטות שניהם מעלו, ולר"י בעה''ב לא מעל כיון שרצה שיקנה אתרוג גדול בכולו, ומודה בקטנית ששניהם מעלו כיון שבכל כמות המחיר שוה . 8. המפקיד מעות אצל שולחני צרורין לא ישתמש בהם לפיכך אם הוציא מעל, ומותרין ישתמש בהן והמפקיד מעל. בעה''ב אסור להשתמש, וחנוני לר''מ כבעה''ב ולר''י כשולחני.

ב.   המקרה דאמרינן לא יפטור כיס זה מן ההקדש 1. מאי שנא רישא דהאומר זה הקדש לר''ע מעל כיון שהוציא את הפרוטה הראשונה ולחכמים עד שיוציא את כל הכיס, מסיפא דר''ע מודה באומר לא יפטור כיס זה מן ההקדש דעד שיוציא את כולו. 2. מאי שנא האומר אחד משווריי הקדש הגדול הקדש או הראשון מהאומר פרוטה מכיס זה הקדש. 3. מאי שנא הלוקח יין מבין הכותים דלר''מ חל בסוף ולר''י ור''ש כל אחד ספק תרומה מהאומר פרוטה מכיס זה הקדש.

הדרן עלך פרק ששי דמעילה! וסליקא לה מסכתא מעילה!

 

שאלות לחזרה ושינון

דף כב

א. השליח שעשה שליחותו, והמקרים בפרקין (8)

ב. המקרה דאמרינן לא יפטור כיס זה מן ההקדש (3)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com