מתבגרים? התנערות כן. התרחקות לא ולא

מכירים את הסיטואציה? התסכול מטפס ועולה מול הילד שמשום מה לא כל כך מתפעל מזה שהענקנו לו מניסיוננו ומרוחב דעתנו וחוזר שוב ושוב על ההתנהגות המקוממת, ובכלל לא מבין מה רוצים ממנו במקרה הטוב או מתפרץ חזרה במקרה הפחות טוב, ואנחנו תמהים מה קרה לבן החמוד שלנו שעד לאחרונה היה כזה ילד טוב והתקשורת זרמה? מה קרה לה שפתאום אינה קשובה להורים ואו למחנכים? מה עובר עליהם המתבגרים? מנסים את הגבולות? או בכלל הפכו למאבחני הטעויות של הרמים והמחנכים?

והחששות עולים ומטפסים אם הוא מתחיל קצת להכניס סגנון אחר מי יודע לאן עוד זה ידרדר, צריך לעצור את הסגנון הלא מתאים כאן ועכשיו, גם בשבילו וגם שאחרים לא ילמדו ממנו, ואיפה שהוא מתחיל להתערער אצלנו המקום הבטוח שלנו כהורים או מחנכים מה עשינו לא נכון שכך הוא מגיב? האם שגינו כשהעמדנו גבולות או ביקרנו התנהלות לא נכונה ובמיוחד שהמתבגרת אתגרו את הגבולות, ומה? לא להגיב? אז הם יטעו וישגו, ומחובתנו לחנכם ולכוונם.

אז איך יוצאים מהלופ הזה, איך מוצאים דרך שגם מאפשרת לנו למלא את חובתנו ההורית, וגם לא תגרור ויכוחים ועימותים עם המתבגר התורן, ואפילו נצליח להוביל שיח מקדם שייתן לכולם ערך מוסף של חווית צמיחה משותפת.

3, 5-6, 9, 12-13, 16, 18, 24.

הקושי שלנו נמצא בזה שחסרה לנו בהירות בהבנה של התהליך המתרחש מול עיננו וחסר לנו ידע ומיומנות כיצד להגדיר את השינויים והתהליכים העוברים עליהם, חוסר הבהירות מייצר תחושת תסכול ואי נוחות.

אז בואו ונעשה סדר.

כי כשלנו יהיה ברור מה קורה ומה נכון לעשות תתפשט בתוכנו תחושה נעימה, ויתאפשר לפתוח מרחב עבודה נעים כדי להתחיל לייצר דינמיקה חיובית ומקדמת.

אז מה המספרים האלו אומרים לנו?

אלו שלבים בבשלות של חיינו.

גיל 3 - גמילה. גיל 5-6 – קריאה ולימודים, גיל 9 – אחריות (ילד עד גיל 9 לא חוצה כביש לבד) 12-13 גיל מצוות - כניסה לשלב הנער, 16 שלב הבחור, 18 הכנה לנישואין 24 בשלות לבגרות.

בגילאי הילדות הילד עובר שלבי בשלות שונים משליטה על צרכיו עד ליכולת לקיחת אחריות. ובגילאי ההתבגרות ילדנו עובר לשלב הבא בחיים, שלב ה'עצמי' בו הילד עובר מתפיסה של ישות כחלק מההורה אל עבר ישות עצמאית עם דעה עצמית. בשלב הזה הילד עובר תהליך של לידה מחדש תהליך של היפרדות ממה שהייתי עד עכשיו ועובר לפיתוח ישות חדשה שנולדת מחדש.

תהליך זה מתרחש בשני שלבים:

1, נערות – בו המתבגר בעיקר מתנער מהתפיסות שאחז בהם עד עכשיו, וזה מתבטא בעיקר בזה שהוא יודע לומר מה הוא לא רוצה להיות.

2. בחור - המתבגר מגיע לשלב הבחירה בו יש לו כבר מספיק בשלות להתחיל לדעת מה הוא כן רוצה להיות.

בשלב הנערות בולט הדחף להתנער מהראיה של הילדות, מהתפיסה של להיות חלק מההורה, בוער בו הרצון לפרוש כנפיים לעצמאותו.

ומכיוון שהוא עדיין לא יודע להגדיר מהי אותה עצמאות שהוא רוצה, וחסרה לו הבשלות לקבלת החלטות נכונות אז הוא עסוק בעיקר בלהתנער.

בהמשך כשיבשיל שלב הבחרות האנרגיות יופנו לבחירת עתידו ועיצוב אישיותו בהתאם לכלים שיהיו ברשותו לבחירה נכונה בעזרת השם.

שיחת הטלפון עם ראובן יום לפני תחילת שנת הלימודים חקוקה בי היטב, ראובן עבר את טלטלות הנערות בעוצמה רבה ראובן הוא בחור חושב ומעמיק שואל שאלות רבות ונוקבות על הכל, ניהלנו יחד שיחות רבות ויצאנו לטבע כדי לפתח אקלים נח לדינמיקה חיובית כי ידעתי שאצל ראובן זה לא יגמר בכמה שאלות ואכן תסמיני גיל ההתבגרות הופיעו אצלו בכל העוצמה גידול השיער, מרדנות, התרסה, ומה לא, דאגתי לעתידו מאד ואף הפתעתי אותו בביקור אכפתי ומתעניין (על 'מודל מבוגר משמעותי' נרחיב בפעם אחרת) בשעת לילה מאוחרת אי שם בצפון הרחוק לשיחה על מה שעובר עליו ולנסות לתכנן את ההמשך.

בשיחת הטלפון בסוף החופשה ראובן הגדיר את הדילמה שלו במדויק: בעצם הרב, אני רוצה בשיגעונות של עכשיו על פני העתיד שלי.

שמחתי ביכולת לייצר דינמיקה חיובית ותקשורת נכונה גם במצבו המורכב, הקשר בינינו היה מעולה, והיכולת לעזור לו להבין מה עובר עליו העניקה תחושת של עשייה בריאה ומקדמת.

את היכולת לייצר דינמיקה חיובית ותקשורת נכונה אני רוצה להקנות לכם ההורים, תייצרו דינמיקה חיובית ותקשורת נכונה עם המתבגר התורן שלכם, כי כשיש לנו בהירות שאין כאן התרסה מולנו או התמרדות אלא כמו שאנחנו מבינים שבגיל 3 אנחנו גומלים אותו ובגיל 5-6 מלמדים אותו קריאה ודורשים ממנו לעמוד בדרישות לימודיות והתנהגות וכמו שבגיל 9 נדרוש ממנו לקבל אחריות כך בשלבי הבשלות להתבגרות נפתח עבורו אפיקי עבודה מאפשרים לנער לפתח את אישיותו העצמית בצורה הבריאה ביותר. כי אנחנו מבינים שהסיבה שהמתבגר מתנהג בצורה שצורמת לנו באה כתוצאה מתהליכי ההבשלה (בהמשך נכתוב על כיצד מייצרים דינמיקה חיובית) ונאפשר לו מרחב התנערות מוגדר ומתאים כדי לקדמו לבחירת עתיד ממקום טוב ומתאים לקו החינוכי אותו אנו מעוניינים עבור ילדנו.

בהדרכות שאני מעביר להורים ונערים ההבנה הזו של שלבי הבשלות מונעת הרבה מהקונפליקטים בין המתבגר לדמות החינוכית שמעליו, כי כולם מבינים שזה בסדר להתנער מהישות ההורית ולהתקדם לישות עצמית, אבל יש דגש אחד שחייבים לזכור. לא להתרחק בהתנערות כך שלבחירה לא יהיו לך הכלים המתאימים.

כך אני מגדיר את התהליך הן כשאני מנחה הורים איך ללוות את תהליך ההתבגרות של הילד והן בשיחות עם נערים: תתנער ואל תתרחק. זה נכון לפתח ישות עצמית אבל זה גרוע להתרחק, פתח את אישיותך העצמית ליד ההורים, ליד המקום ממנו באת ולשם גם תרצה לחזור לאחר סערת הנעורים, לשם תביא את אשתך בע"ה בבוא השעה, ולשם תביא את ילדיך שיגיעו ברצות השם.

בהצלחה.

הכותב הוא מרצה ומנחה סדנאות לקידום אישי וחינוכי, מנהל תוכנית 'מופת' בישיבת דרך אמונה תירוש