דף ו
א. המהלך ומוציא מרה''י לרה''ר דרך כרמלית, לבן עזאי פטור במהלך משום שנחשב כעומד ולחכמים חייב. והראיה לחכמים דמצינו חיוב אפילו שאם יניח באמצע יהיה פטור 1. המעביר חפץ ברה''ר כל זמן שלא הניחו פטור, ודחי דאם יניח באמצע בכרמלית יהיה פטור וברה''ר חייב. 2. המעביר ד''א ברה''ר חייב ואילו יניח באמצע פטור, ודחי דבכרמלית איכא פטור לכולם ולא רק כלפי אותו האדם. 3. מוציא דרך צדי רה''ר דחייב, ובעי למימר דלא אתי כמ''ד צדי רה''ר כרה''ר, ודחי דכרמלית מופרד טפי דיש חיפופי לכן לכו''ע לא הוי רה''ר. 4. בזורק ומושיט חייב לכו''ע, משום דלא נח.
ב. ארבעת הרשויות בשבת 1. רשות היחיד זהו מקום גבוה או עמוק עשרה ורחב ארבעה טפחים, ואתי לאפוקי מדעת ר''י הסובר שמספיק שתי מחיצות. 2. רשות הרבים, סרטיא ופלטיא ומבואות המפולשין, ומדבר בזמן המסעות, ולמעוטי פסי ביראות שרה''ר עוברת בתוכם דלר''י הוי רה''ר. 3. מקום פטור, מקום פחות מגובה עשרה ורוחב ד', וכך שתי רשויות יכולים להשתמש באיסקופה. 4. כרמלית, מקום שהוא גבוה י' או רוחב ד', וכן ים ובקעה, ולרבות קרן זוית הסמוכה לרה''ר אף דלא ניחא תשמישתיה.
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' במוציא דרך כרמלית, והראיות לחייב (4)
ב. ארבעת הראיות בשבת ודיניהם (4)