אאא

מצות הפורים לשתות "עדלאידע". מה זה הדבר הזה? ממתי ישנם מצוות שכאלו, לדפוק את הראש? מה ההיגיון שמאחורי פעולה לא הגיונית שכזו?

וגם: מה זה "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"? היתכן שבקבוק וודקה יגרום ליהודי יר"ש לבלבל (חלילה...) בין ארור המן לברוך מרדכי?

וגם: למה דווקא בפורים?

אומרים ווארט: מנין שמרדכי היה "חסידישע'ר איד" (יהודי חסידי)? אילו היה ליטוי'ק (ליטאי) הוא לא היה מתקן לשתות עדלאידע...

אך מה באמת הענין בזה?

להבין זאת נקדים ביאור מדהים של הרבי מליובאוויטש בענין הפורים.

הרבי שואל (סה"מ מלוקט ה ד"ה על כן): הרי המן "הפיל פור הוא הגורל" נגד עם ישראל "להומם ולאבדם", אז למה קוראים לחג על שם הפור?

גם יש להבין: תמיד אומרים (מובא בכל החסידיש'ע ספרים) שיום הכיפורים הוא כ (כמו) פורים, אבל מה בכלל הדימיון בין חג פורים ליום הכיפורים? הילדים נוהגים לשאול: מה הקשר בין בירה לנשר? שאלה זו מתבקשת כאן הרי כל ילד רואה איזה הבדל עצום יש בין חג הפורים ששותים לשכר ומתחפשים וששים ושמחים לעומת יום הדין הגדול והנורא. אז לא יעלה על הדעת שבגלל שהוא נקרא כיפורים אומרים ווארט שהוא כמו פורים, חייב להיות הסבר בענין.

זאת ועוד: מזה שאומרים שיום הכיפורים הוא כמו פורים, משמע שפורים עוד יותר נעלה מכיפורים. היתכן?

נקודת הביאור:

אדם שזוכה בלוטו נניח ב-50 מיליון ₪ הוא יוצא מגדרו מרוב שמחה, הוא עשוי אפילו להשתגע... לעומתו אדם מוכשר שעושה עסקים או מצייר או זמר טוב שמרויח, הוא אמנם שמח בכישרונותיו אך הוא לא בהכרח יוצא מגדרו. למה? האיש המוכשר הוא מבין את ערכו, מה הוא שווה וכו' ולכן הוא מכיל את עצמו ואת שמחתו. לכן שמחתו מוגדרת ומוגבלת... זוהי שמחה שהאדם מכיל אותה לכן הוא (בדרך כלל) לא משתגע.

לעומתו האדם שזכה בלוטו הרי הוא יכול להיות סתם "עוֹיבֶר בָּטֶל" (בטלן), ומצד האמת הוא לא ראוי לזכיה זו יותר מכל שאר המשתתפים בהגרלה. ודווקא מצד זה שהוא לא שווה כלום (קרי: בזכיה זו הוא לא שווה יותר מאחרים), ולמרות זאת בסופו של דבר הוא עלה בגורל לקבל את הזכיה הגדולה, לכן הוא יוצא מגדרו כי הוא לא מכיל את עוצם השמחה.

כך הוא הענין בהיותנו יהודים. אנו העם הנבחר וזכינו וזכינו וזכינו... (זכינו לקבל תורה ומצוות חוקים ומשפטים...) למה דווקא אנחנו? האם בגלל שאנו יותר טובים ומוכשרים מהגוים? מתברר שיש גויים מוכשרים יותר... אז למה דווקא אנחנו? ככה. בלי סיבה. כך ה' החליט שאנחנו נהיה יהודים.

כאשר יהודי מבין מהי המעלה בלהיות יהודי, ואח"כ הוא תופס שהוא, ודווקא הוא, נבחר מבין מליוני-מיליארדי בני אדם להיות יהודי. והוא קולט שאין שום סיבה גיונית לכך, אלא הקב"ה בחר בו בלי שום סיבה, אז הוא יוצא מגדרו משמחה.

זה בעצם הרעיון של יום הכיפורים.

מילא אם היהודי היה מקיים תורה ומצוות היה סברא שהיהודי ראוי ומוכשר יותר מן הגוי. אך היהודי שחטא והלך אחר תאוותיו הבהמיות "נמשל כבהמה נדמה" היהודי התנהג כמו הגוי... אז למה שה' יסלח לו? ככה. כי הקב"ה בחר ביהודי (בלי שום סיבה) שהוא יהיה בנו, ואבא סולח לבן כי הוא אוהב אותו באהבה שאיננה תלויה בהיגיון.

רעיון זה מתבטא בגורל שנעשה ביום הכיפורים. היו מביאים שני שעירים זהים בדיוק (במשקל, בגובה, וגם העלות הכספית הייתה שוה ובלשון חז"ל "במראה בקומה ובדמים") ועושים גורל. האחד עולה קרבן לה' והשני הוא השעיר לעזאזל. ולמה? שניהם אותו דבר אז למה הוא הולך לעזאל? למה? ככה. זה הגורל. אין סיבה הגיונית. וככה ממש בלי שום סיבה השעיר השני הולך להיות קרבן לה'.

כך עם ישראל. למה ה' סולח לנו? כי ככה הוא החליט שאנחנו בניו אהוביו.

וזה בדיוק השמחה הגדולה בפורים, שלמרות שנהנו מסעודתו של אותו רשע, והשתחו לצלם בימי נבוכדנצר... ועד שנגזר בשמים "לאבדם"... אז אם היהודי מתנהג כמו גוי למה הוא חלק מהעם הנבחר? ולמה ה' עשה "נהפוך הוא" ו"העביר את מחשבת המן בן המדתא האגגי צורר היהודים"? ככה. כי ככה. בלי שום סיבה. (בעל התניא מבאר בדרושי פורים שזה פירוש הפסוק במגילה "מה ראו על ככה ומה הגיע אליהם". ושם הוא מוסיף שאותה נקודת "ככה" התגלתה בעקבות נקודת ה"מה" שהיא בחינת ביטול ומסירות נפש. ואכמ"ל).

אך בכ"ז יש הבדל בין כיפורים לפורים, ביום הכיפורים אנו מנסים להיות ראויים קצת לסליחה וכפרה זו. אנחנו מתחפשים ליהודים (אם תרצו: למלאכים) ורצים לבית כנסת, צמים, ומבטיחים שנהיה טובים יותר... מגיע פורים "ונהפוך הוא" היהודים מתחפשים לגויים. זה התחיל באותה סעודה שנהנו אצל אחשורוש ביחד עם כל הגויים וכבר נחתם דינם בשמים... ומזה השתלשל גזירת אחשורוש.

אז אם היהודים התחפשו לגויים והתנהגו כגוים, אז למה היה "נהפוך הוא"? למה מגיע להם? למה את המן תלו על עץ, ומרדכי יצא מלפני המלך (הקב"ה)? אין סיבה. פשוט ככה. ה' אוהב אותנו למרות הכל ועל אף הכל... אהבה בלי תנאים. אנחנו אפילו לא מנסים להראות טובים יותר ובכ"ז...

ומי הראשון שהתחפש? יעקב אבינו. הוא התחפש לעשו. בעצם "אח עשו ליעקב" ועד שעשו הוא הבכור והוא הראוי לקבל את הברכות.

אז למה דווקא יעקב קיבל את הברכות? לא בגלל שהוא יותר תלמיד חכם וצדיק ותמים. ממש לא. אדרבה, כדי לקבל את הברכות הוא היה צריך להתחפש לעשו...

אז למה? ככה!

ועל זה נאמר "אשרי העם שככה לו" "ומה ראו על ככה".

אז למה שמחים? ככה. כי ה' בחר בנו בלי סיבה. שמחה כזו שמושתת על בחירה לא הגיונית מולידה את שמחת "עדלאידע" של פורים. היהודי לא יכול להכיל אהבה זו והיא מתפרצת ללא גבולות "עדלאידע"...

בליקוטי שיחות (ח"ז ויקרא-פורים) מבאר הרבי מלובאוויטש שזה בדיוק הענין "דלא ידע בין ארור הבן לברוך מרדכי" כי אמנם בתוך העולם יש הבדל בין המן למרדכי, ובפרט כאשר היהודי מקיים תורה ומצוות יש הבדל עצום ביניהם. אך לגבי הקב"ה שמעל העולם "גם חושך לא יחשיך ממך, כחשיכה כאורה" לפני ה' החושך של המן הוא כמו האור של מרדכי ולכאורה אין הבדל ביניהם. המגן אברהם מוסיף שהגימטריא ארור המן = 502 זה בדיוק כמו הגימטריא ברוך מרדכי = 502. (תבדקו! נראה אם תצליחו לחשבן את זה אחרי בקבוק משקה...)

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אז ביחס לה' לכאורה אין שום הבדל ביניהם... ובכ"ז זה ברוך וזה ארור. למה? ככה! זה בלתי נתפס. לכן שותים ויוצאים מהגבלות, עדלאידע... כדי להגיע לבחינה זו שבה היהודי והגוי משתוים ויעקב לבוש כמו עשו. ולמרות ש"אח עשו ליעקב" בכל זאת אומר הקב"ה "ואוהב את יעקב". יש סיבה למסיבה לא הגיונית ושמחה פורצת גדר שכזו.

לכן קוראים לחג פורים. גורל בפרסית. דווקא הגורל-הפור שהטיל המן הוא זה שמבטא את השתוות היהודי לגוי, שהרי לפני הגורל כולם נמצאים בהשואה אחת. ודווקא מתוך השתוות זו יכול הגורל לעלות לטובת המן. ובכ"ז הקב"ה בחר בנו והטה את הגורל לטובתנו "ונהפוך הוא"... לכן בפורים מתוך הפור והגורל מתפרצת השמחה עדלאידע... אשרינו שזכינו בגורל.

ואם יטען הטוען מתוך עצבים: היתכן שכותבים כאלו דברים, זה יכול לגרום לאנשים להתנהג כמו גויים ולהשתוות אליהם וכו' וכו'.

ובכן. אם היהודי יהיה שמח 'עדלאידע' כתוצאה מההבנה שהוא זכה בלוטו האלוקי ועלה בגורלו להיות "יהודי נבחר"... רק דברים טובים יצא מזה...

פורים שמח!