אאא

תרימו רגע את הראש מהמסך!

לא בחנתי את מה שאני כותב עכשיו סטטיסטית, אבל מהיכרות ארוכת שנים, הרשו לי להניח שרוב רובם המוחלט של הנחשפים למידע באמצעים הטכנולוגיים המתקדמים, מודעים לסכנה ושומרים באדיקות ובקפדנות על כללי משרד הבריאות. רק מסיבה אחת מאוד פשוטה, הם רוצים לחיות!

אז איפה הבעיה שלנו? היא בדיוק מחוץ למסך!

רבבות, זו לא גוזמה, רבבות מהציבור החרדי לא חשופים למידע אליו אנו חשופים כאן.

כותב הטור, חיים קליגר (באדיבות המצולם)
כותב הטור, חיים קליגר (באדיבות המצולם)
הגדלה

הם ניזונים מאמצעי תקשורת שונים בתכלית, ממקווה נייעס - עד כמה שזה ישמע מוזר (וכעת המקווה סגור), מודעות רחוב - פאשקעווילים כמו שקוראים לזה (וכרגע המרחב הציבורי כמעט ריק), עיתונות מודפסת (רק למנויים) ועד שיחות מוקלטות המגיעות היישר למכשיר הטלפון הנייח או הסלולארי.

אה, ושכחתי את קווי הנייעס - קווי טלפון בהם מוקלטים ראיונות.

אז מה הפתרון?

פשוט מאוד, לדבר עם כל אחד בשפה שלו! למצות את אמצעי התקשורת הרלוונטיים כדי להעביר את המסר, אין ברירה, חייבים להביא את ווליום המסר העובר באמצעים הטכנולוגיים המתקדמים לאמצעים הכי ארכאיים ולבד שהוא יעבור ויחלחל.

 שוטרים עוצרים מתפללים במאה שערים (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

אפילו את הכעס על קבוצת החרדים הזניחה המתנהגת בברבריות ובחוסר אחריות, הם לא שומעים... פשוט אנחנו לא משדרים באותם תדרים ובאותם אמצעי תקשורת.

עד שהדבר הפשוט כל כך לא יובן, כולנו נעביר סרטונים בווצאפ ונלבה שנאה בלי כוונה (או עם) על הדרך ובינתיים בשקט בשקט הנגיף ימשיך לחלחל ולהרוג!!!, חלילה.