מה שהתחיל כהעברת תקציב שגרתית בוועדת הכספים, הפך לקרב משפטי מרכזי על עתיד החינוך החרדי בישראל. אתמול (שלישי) התקיים בבית המשפט העליון דיון סוער שלישי במספר, בו קבעו השופטים יעל וילנר, גילה כנפי-שטייניץ ועופר גרוסקופף קו אדום ברור: מוסדות שאינם מלמדים מתמטיקה ואנגלית לא יראו שקל מיתרת התקציב שנותרה בקופה.
בלב הסערה עומד סכום של 1.1 מיליארד שקלים שהועברו למוסדות חינוך חרדיים ב"שיטת המעשה העשוי" – עוד לפני שהכנסת אישרה את המהלך באופן רשמי. כעת, לאחר שרוב הכסף כבר הועבר למרות צווי מניעה קודמים, השופטים מיקדו את תשומת הלב ב-98 המיליון שקלים שנותרו.
הדיון נערך בעקבות עתירות שהגישו ח"כ נעמה לזימי ועמותת חדו"ש, לצד יאיר לפיד וחברי סיעת יש עתיד. העתירות תוקפות את העברת המיליארדים לחינוך החרדי שאושרה בדיעבד בוועדת הכספים, תוך שהן מצביעות על כך שחלק ניכר מהמוסדות אינם מלמדים לימודי ליבה כנדרש.
במהלך הדיון נחשפה מציאות בעייתית: למעלה ממיליארד שקלים כבר הועברו למוסדות למרות צווי המניעה הקודמים. השופטים הגדירו זאת כ"מעשה עשוי" שבו בית המשפט מתקשה להתערב בדיעבד, אך הבהירו כי לגבי יתרת הכסף – הכללים ברורים.
"מוסד ללא מורים מוכשרים – לא מלמד ליבה"
השופטת וילנר הבהירה לממשלה בנחרצות: "מוסד שמצהיר על לימודי ליבה ללא מורים שהוכשרו לכך – לא מלמד ליבה". דבריה מכוונים לליבת המחלוקת: האם די בהצהרה פורמלית על הוראת מקצועות הליבה, או שנדרשת הוכחה ממשית לקיום ההוראה ברמה מקצועית.
כעת, הממשלה נדרשת להשיב בתוך 14 יום אילו מוסדות עומדים בתנאי הסף שקבע בית המשפט. דרישה זו מעוררת עימות פנימי חריף בין שר החינוך יואב קיש, המנסה להוביל הגדרה מקלה יותר, לבין הייעוץ המשפטי לממשלה שמתריע כי ברוב המוסדות כלל אין מורים בעלי הכשרה מתאימה ללימודי הליבה.
"פרקטיקה מקובלת" שעוררה תרעומת
משרד האוצר הודה בדיון כי העברת כספים לפני אישור ועדת הכספים הפכה ל"פרקטיקה מקובלת". הודאה זו עוררה תרעומת בקרב העותרים, שטענו כי מדובר בעקיפה שיטתית של הליכי הפיקוח והאישור הפרלמנטריים.
יצוין כי רק לאחרונה אושר בוועדת הכספים תקציב נוסף למוסדות התורה בהיקף של כ-800 מיליון שקל, במסגרת אישור תקציב המדינה לשנת 2026. אולם גם כספים אלו עשויים להיתקל בדרישות דומות מצד בית המשפט העליון.
לפי הדיווחים על הדיון, הממשלה תנסה כעת לגבש קריטריונים שיאפשרו את העברת יתרת הכסף, תחת עינם הפקוחה של השופטים. השאלה המרכזית שעומדת על הפרק: כיצד ניתן להגדיר "הוראת לימודי ליבה" באופן שיאזן בין דרישות בית המשפט לבין המציאות בשטח במוסדות החינוך החרדיים.
0 תגובות