אאא

בדרך כלל משמש הטור להאיר נקודה מהפרשה או מעניינים שהזמן גרמן,

מהפן ההלכתי ומהפן המחשבתי ולכך שמו יקבנו ׳לאידך גיסא׳.

 

היום יום ה׳ ערב ראש חודש אייר י״ד למטמונים,

בסיומם של ימי השבעה, 

כעשרה ימים לאחר הקבורה,

ויום השנה החמש עשרה לפטירת רעייתו הראשונה הרבנית אסתר ע״ה.

אשר עזרתו בחיים הייתה למעלה מארבעים שנה ואיתה זכה להשיא את כל ילדיו.

 

אציב מצבת גלעד ואלון בכות

לקצות דרכיו והנהגותיו

נעז ונאחז בשולי אדרתו - אדרת אליהו.

 

בצערי כי רב, לא הכרתי את הרב זצ״ל ברוב ימי חייו,

בשנים האחרונות התקרבתי לאורו,

לעיתים מזומנות בחגים ושבתות, הסבתי על שולחנו,

שמעתי דברי תורה בהלכה ובאגדה, מפי קדשו,

ואף להכנס תחת החופה, זכיתי על ידו.

  

אספר רק מה שראו עיניי, 

בשנותיו האחרונות אחרי מלאו לו שבעים,

וכן מה ששמעתי מבני המשפחה היקרים,

רעייתו הרבנית הכבודה חנה תיבדל לחיים ארוכים,

בניו חתניו גדולי התורה ונכדיו חביביו הי״ו לאורך ימים טובים.

 

אמרו חכמינו ז״ל ששלושה עמודים לו לעולם ועליהם הוא עומד,

וצדיק יסוד עולם (משלי י כה) לפי שהוא התומך ומעבה עמודי עולם אלה.

על התורה

העובר בין בתרי ספריו, צופה הוא בבנאי מומחה הבונה בנין אב,

נדמה הוא הרב כלוחם אמיץ, אשר כליו חגורים לו על ירכותיו,

לבו כלב הארי ומוחו מפליא לעשות, ואין הוא חת מפני כל,

עוסק הוא בחמורות שבסוגיות, ובמורכבות שבבעיות, בבקיאות ובעיון, באומץ וביראה. 

ולעיתים דמותו כאחות רחמנייה, אשר נושאת בחיקה כאבי הזמן ותחלואיו,

רכב ישראל, ופרשיו!

על העבודה 

לראות את הרב זצ״ל מגיע באשמורת הבוקר,

עטוף בטלית ועטור בתפילין, פניו מאירות ומראהו כמלאך האלוקים.

יום יום חשיכה כאורה יום חול ושבת חג ומועד למעלה משישים שנה!

ומתפלל הוא ומעתיר כבן המתחטא לפני אביו,

בנחת ובתחנונים ברגש עדין ובקול מרעיד.

בעברו לפני התיבה כשליח ציבור בימים הנוראים,

קולו שקט היה ועדין, אך חוצב להבות אש ובוקע לבבות איש.

ובסוף ימיו כשהיה חלש ותשוש עד למאוד,

היה מתפלל בקול רם במעט, להשמיע לאוזניו מילה במילה בהטעמה,

במתינות ובנחת,ועל אף חולשתו הרבה מעולם לא מיהר בתפילה,

קרה לא פעם ולא פעמיים שבסיומה של תפילה,

היה מרכין ראשו על השולחן מרוב תשישות וחולשה,

ואם ניצב היית שם, הבנת לאשורה את דרשת חז״ל:

׳ולעבדו בכל לבבכם, איזו היא עבודה שבלב, הוי אומר זו תפילה׳ (תענית.)

 

מן המפורסמות הייתה חיבתו והתמדתו באמירת ספר התהילים,

לאורך כל ימי חייו ביום חול ובשבת,

בעת צער ומכאוב כבעת ששון ושמחה, 

מתענג ומתרפק על כל תיבה ותיבה,

ואם זכית והטית אזנך, נפתח לבך כאולם,

ולתוכו בוקעים נגינות של מלך נעים זמירות.

 

ועל גמילות חסדים

 

בתחום זה הרב הפליא לעשות בצורה מעוררת השתאות.

שהית במחיצתו ולו במעט חזית איש מהיר במלאכתו,

ולמדת עד היכן היא גמילות חסד של אמת, לאמיתה.

מכניס לביתו, טורח בכל גופו, ומארח ומכבד כל אדם!

וכמאמר חכמינו ז״ל: ׳והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות׳(אבות ג יב)

׳כל האדם׳ פשוטו כמשמעו,וביותר את אלה שלא שפר עליהם גורלם,

מרי נפש, ואנשים אשר החברה הרחיקה ודחקה רגלם,

והוא היה מארחם באהבה, וטורח בעבורם בגופו ממש 

שומע בקשב רב שירים שהלחינו, צוחק מבדיחותיהם,

מתעניין בסדר יומם ומשמש להם כחבר וכאח.

פליאה דעת ונשגבה. 

 

ועל הכל זריזותו ועשייתו ללא הרף וללא גבול ומידה,

ללא מנוח ומעצור לרוחו, עושה ומעשה בכל מכל כל:

 

בהקמת עולה של תורה,

תלמודי תורה למאות תלמידים,

ישיבות קטנות וגדולות לבחורים מכל קצווי תבל,

כוללי תורה והוראה לאברכים ומורי הוראה. 

 

בביצורה של חומת התפילה והטהרה,

ביסוד מנייני ותיקון בכל אתר ואתר,

בבניית עשרות רבות של בתי כנסת,

ובהקמת מקוואות בכל רחבי הארץ ואף מחוצה לה.

 

בהקמת קרנות של עזרה וחסד,

הכנסת כלה ותמיכה לכל פונה,

וברתימת בעלי ממון לכל דבר שבקדושה.

 

ולמרות כל אלה ועל אף הכל,

כל מכיריו וסובבים יעידו כאלף עדים,

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

על התבטלותו המוחלטת,

ואין הוא אלא כלי המעביר ממקום למקום,

ולית ליה מגרמיה כלום באופן שקשה להולמו. 

 

ושמא זה הוא סוד ברכתו, 

החי במגבלות הזמן - הזמן מגבילו.

אך החי את חייו כך שאינו אלא כשליח בוראו

ואין הוא תופס מקום, תמיד יש לו מקום!

וכמאמרם ז״ל מקום ארון אינו מן המידה.

 

וֶאֱלִישָׁ֣ע רֹאֶ֗ה וְה֤וּא מְצַעֵק֙ אָבִ֣י ׀ אָבִ֗י רֶ֤כֶב יִשְׂרָאֵל֙ וּפָ֣רָשָׁ֔יו וְלֹ֥א רָאָ֖הוּ ע֑וֹד וַֽיַּחֲזֵק֙ בִּבְגָדָ֔יו וַיִּקְרָעֵ֖ם לִשְׁנַ֥יִם קְרָעִֽים׃(מלכים ב יב)

 

אבי -בתורה ובתפילה. 

אבי -בחסד.

רכב ישראל- הנושאם על שכמו.

ופרשיו -המנהיגם בכל לבו.

 

   ת.נ.צ.ב.ה.

  • להערות והארות ניתן לפנות כאן