פרק עשירי המצניע
דף צא
א. חיובי המצניע 1. המצניע והוציא חייב בכל שהוא וכל אדם חייב רק כשיעורו ולרשב''א אמרינן נתחיב זה במחשבתו של זה. 2. הוציא סתמא חייב מכיון שעושה על דעתו הראשונה. 3. אם חזר והכניסו חייב רק בכשיעור, אפילו שמקומו ניכר. 4. נמלך מאכילה לזריעה חייב, וא''צ שהעקירה וההנחה תהיה בחדא מחשבה. 5. חייב אפילו בחיטה אחת, וא''צ שיעור חשוב כגון כזית.
ב. האיבעיות במצניע 1. הוציא חצי גרוגרת לזריעה ותפחה ונמלך לאכילה, אך אילו שתק היה מחויב. 2. הוציא גרוגרת לאכילה וצמקה ונמלך לזרוע דאילו שתק היה פטור, האם אזלינן בתר השתא. 3. צמקה בע''ש ותפחה, האם יש דיחוי לענין שבת. 4. זרק כזית תרומה לבית טמא ומשלים לכביצה ובא כאחד, האם הטומאה מחשיבתו או דתמיד בעי גרוגרת.
ג. המוציא אוכלין ונתנם על איסקופת כרמלית ואח''כ הוציאן פטור לפי שלא עשה מלאכתו בבת אחת וכן בקופה, ומייתי דלחזקיה אגד כלי אינו אגד אף בכלי מלא קישואין, ולרבי יוחנן הוי אגד ופטור אף במלאה חרדל. והשמועות 1. הלשון במשנה אע''פ שרוב פירות מבחוץ פטור, לחזקיה מלאה חרדל נעשה כמי שהוציא את כל הקופה, ולרבי יוחנן פטור ברוב ואפי' אם כל הפירות בחוץ. 2. המוציא קופת הרוכלין פטור, לרבי יוחנן אף בצררי ולחזקיה דווקא באגודות ארוכות דאגידי בפנים. 3. הגונב כיס בגרירה פטור משום קלב''מ וכדלקמן. 4. המוציא פירות בידו למטה משלשה טפחים, פליגי אם אגד גופו הוי אגד ובכלי פליגי באגד כלי, ומתני' דפטר איירי שהיה למעלה מג' טפחים.
ד. הגונב כיס בגרירה פטור משום קלב''מ, ומוקי 1. להו''א שהוציא דרך שוליו. 2. בנסכא. 3. למסקנא שאין שנצין או שהם כרוכים.
שאלות לחזרה ושינון
דף צא
א. חיובי המצניע (5)
ב. האיבעיות במצניע (4)
ג. המח' באגד כלי, והשמועות (4)
ד. הגונב כיס בגרירה, המקרה (3)
דף צב
א. צורת החיוב בהוצאה 1. בימינו. 2. שמאלו. 3. חיקו. 4. על כתיפו.
ב. צורת הפטור בהוצאה 1. כלאחר ידו. 2. ברגלו. 3. בפיו. 4. במרפקו. 5. באזנו. 6. בשערו. 7. פונדתו. 8. בין פונדתו לחלוקו. 9. בשפת חלוקו מנעלו וסנדלו.
ג. מנין שהמוציא משאוי למעלה מעשרה טפחים חייב 1. נשאו במוטות את המזבח שהיה עשר אמות כמו המשכן, ושליש נמצא מלמעלה. 2. ארון תשעה וכפורת טפח ונושאים על הכתף, וא''א ללמוד ממשה על נושאי הארון מכיון שהשכינה לא שורה אלא על חכם גיבור ועשיר.
ד. הוציא ע''ג ראשו 1. להו''א חייבים כמו בהוצל. 2. רק בהוצל חייבים. 3. למסקנא אף בהוצל פטורין, משום דבטלה דעתם אצל כל אדם.
ה. המתכון להוציא לפניו ובא לאחריו פטור ואיפכא חייב, ואשה החוגרת בסינר ומקבלי פיתקין לר''י בכל גווני חייבין. והקושיא 1. לאחריו ובא לפניו נמי לא נעשתה מחשבתו, ולר''א אמרינן תברא, ודחי דנתכון לשמירה פחותה ועלתה בידו שמירה מעולה. 2. קשיא דיוקא בדין לאחריו ובא לאחריו, ודחי דלמא חייב וקאמר דלא מיבעי שחייב בנעשית מחשבתו אלא חייב אפילו כשלא נעשית מחשבתו. 3. בנתכון לאחריו ובא לאחריו, להו''א זו מחלוקת תנאים בפונדתו למעלה דקאמר רבי יהודה שאף לאחריו חייב ומשמע דלחכמים פטור, ודחי דלכו''ע חייב ור''י מייתי להו ממה דמודו.
שאלות לחזרה ושינון
דף צב
א. צורת החיוב על הוצאה מרשות לרשות (4)
ב. צורת הפטור בהוצאה (9)
ג. מנין שהמוציא משוי למעלה מעשרה טפחים חייב (2)
ד. דין המוציא ע"ג ראשו (3)
ה. הקושיא בנתכון להוציא לפניו ובא לאחריו, והתי' (3)