דף צד
א. המוציא אוכלין כשיעור פטור על הכלי, ובצריך לכלי חייב אף עליו, ומפרשינן 1. להו''א בהעלם אחד חייב שתים. 2. שגג על האוכלין והזיד על הכלי. 3. למסקנא בנודע וחזר ונודע, ובמח' האם ידיעות מחלקות.
ב. המוציא חי במטה פטור, ומתני' אתיא 1. כר' נתן הסובר שחי נושא את עצמו. 2. אף כרבנן ומודו באדם, ופלוגתייהו רק בבע''ח.
ג. בן בתירא מתיר למכור לגוי סוס מכיון שעושה בו מלאכה שבשבת לא חייבים עליה חטאת, וכמאן אתיא 1. להו''א אתיא אף כרבנן מכיון דלא משרבטי. 2. למסקנא אתיא רק כר''נ ובסוס הנושא עליו עופות לצוד.
ד. החיוב בהוצאת אדם חי או מת 1. המוציא חי במטה פטור אף על המטה כיון שהיא טפילה לו. 2. מוציא מת במיתה או טומאה, לרבי יהודה חייב ולר''ש פטור דהוי מלאכה שאין צריך לגופה.
ה. לר''ש פטור במלאכה שא''צ לגופה, ומפרשינן באיזה אופן ר''ש מחייב על הוצאה 1. לגופו, שצריך לחפור בקרדום. 2. לגופה, שצריך לתקן את הקרדום. 3. כ''ש לגופו ולגופה, כגון שהוציא ס''ת בכדי לקרות בו ולהגיהו.
ו. החיוב בהוציא חצי כזית ממת 1. למ''ד דאמרינן אהני מעשיו, איירי אף שהוציא מכזית וחצי. 2. למ''ד דלא אמרינן אהני מעכשיו, איירי שהוציא חצי מכזית ומיעטו מטומאה. 3. לכו''ע המוציא חצי כזית משני כזיתים ומעלה פטור, שהרי עדיין נשאר יותר מכשיעור.
ז. על נטילת שערו וצפרניו זו בזו ר''א מחייב מדאורייתא ולחכמים הוי שבות, והמחלוקת 1. פליגי ביד, אבל בכלי לכו''ע חייב. 2. פליגי במוציא לעצמו, ולחבירו אף ביד חייב. 3. הנוטל שערה אחת ר''א מחייב וחכמים מחייבים רק בשתים וה"ה בקרחה, ולכו''ע המלקט לבנות מתוך שחורות חייב אף באחד כיון שמתקן וכן איכא בהא לא ילבש.
ח. נטילת צפרנים 1. פירשו רובן, אם מצערות אותו ביד שרי ובכלי אסור. 2. בפירשו רק מקצתן, ביד פטור אבל אסור ובכלי חייב.
ט. המקור לחייב בקישוטי נשים 1. להו''א גודלת משום אורגת, כוחלת כותבת, פוקסת טווה. 2. למסקנא כוחלת צובעת, גודלת ופוקסת בונה, ולעצמה חייבת ולחברתה פטורה.
שאלות לחזרה ושינון
א. המוציא אוכלין וצריך לכלי כיצד חייב שתים (3)
ב. המד' דהמוציא חי במיטה פטור (2)
ג. המד' שמתיר למכור לגוי סוס (2)
ד. החיוב בהוצאת אדם חי או מת (2)
ה. באיזה אופן ר"ש מחייב על הוצאה שצריכה לגופה (3)
ו. החיוב בהוציא חצי כזית ממת (3)
ז. המח' בנטילת שערותיו וצפרניו, והמקרים (3)
ח. נטילת צפרנים (2)
ט. מקור החיוב בקישוטי נשים (2) הדרן!