ראיה ניצחת מציגים אנשי 'אגודת ישראל' שהגרי"ח זוננפלד היה 'אגודאי' מכך שחתניו היו מתלמידי ישיבת חברון אשר סבלו קשות מקנאי ירושלים.
- הגרי"ח זוננפלד - היה אגודאי, קנאי או ציוני? • פרק א'
- הסיפורים "הציוניים" על הגרי"ח שהסעירו את 'העדה' • פרק ב'
בעת שצוין יובל לפטירתו פרסם 'מוסף שבת קודש' של העיתון 'יתד נאמן', לראשונה, קטעים מיומנו האישי של רבי יחזקאל סרנא, ראש ישיבת חברון, אשר נכתבו בשנים הראשונות שישיבת חברון עלתה ירושליימה.
נצטט קטעים מהיומן שהוזכרו בכתבה: "באותם ימים היינו בסכנה, כי כל חרדי הדור היו נגדנו, והיה לנו הרושם שרוצים להחרימנו, מפני שחששו לרפורמים, שהם באופן כזה, אבל הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל שהיה קנאי הונגרי, הוא היה חסיד של ישיבת חברון, וכשנכנס אליו בחור מ"חברון", היה קם לפניו, משום שהיה מחשיב ביותר את חברון, ואמר, שלהביא תורה ל"ישוב החדש" יכולים רק מ"חברון".
"ובאותה שעה יחד עם ישיבת חברון שעלו לארץ ישראל (תרפ"ה-1925) עלתה עלייה גדולה שנקראה אז "עלייה רביעית" והדבר עשה רושם בעולם, שאמרו כי ביאת ישיבת "חברון" לא"י השפיעה על חרדים רבים לבוא...
"לפעמים באו אלה ואלה מהעולם הירושלמי אל הגאון ר' יוסף חיים זוננפלד בטענה שהוא מחשיב את בני ישיבת חברון, והלא הם קרקפתא דלא מניח תפילין, והוא התלוצץ עליהם ואמר מה הנכם מדברים, והלא של יד הם מניחים...". (נ.ב. בדיחה ידועה מספרת שהגרי"ח ענה לאותם מטרידים שבחורי ישיבת חברון הם למדנים גדולים ובגדר "השמיעיני את קולך", ולא בגדר "הראיני את מראיך"... י"ש)
ממשיך הרב סרנא: "ועדין לא הייתה אז חברה מיוחדת בשם "נטורי קרתא", אבל הייתה התנהגותם כעין זו, ובדעה זו היו נוטרים איבה לישיבת חברון, ואחד מהם אף חיבר חיבור שלם נגד ישיבת חברון. והתנהגו הם בהתנהגותם איומה, שרצו להחרים ממש את הישיבה, אבל הרב זוננפלד זצ"ל עמד לצידינו, ובפרט משום שהוא החשיבו מאוד את הסבא זצ"ל".
כאמור בספר "האיש על החומה" מודגש הפן הארצישראלי באישיותו ובחזונו של הגרי"ח זוננפלד, עדות מופלאה מובאת בספר "כולו לב" שלאחר פרעות תרפ"ט כאשר אבותינו גורשו מחברון, כתב הגרי"ח זוננפלד שאנו צריכים לחזור להתגורר בחברון והמצוה הזו כמעט אתחלתא דגאולה [!], וכך דבריו: "והנה המצוה גדולה וחשובה ויקרה, וכמעט ראוי לקרותה "אתחלתא דגאולה", לעשות העיר הקודש הלז למקום תורה ועבודה כראוי".
בתאריך כ' בשבט תר"צ כשנערך לנרצחי הפרעות מעמד אזכרה בבית הכנסת ישורון בירושלים שלח הגרי"ח מכתב בו הוא כותב: "אני קורא להתגייס להשבת הישוב היהודי בחברון... מחויבים אנו, ומחויבת כל העם הקדוש, להתאמץ בכל מסירות הנפש, ובכל ההתאמצות האפשריות, ובכל ההתאמצויות האפשריות, לשוב ולהיבנות את הישוב הנעלה הזה, של עיר האבות זי"ע, ועיר הראשונה למלכות דוד", (ספר כולו לב עמוד שכא).
• • •
נושא סבוך ביותר במשנתו של הגרי"ח זוננפלד, הוא על שמחתו על הצהרת בלפור. בספר 'מרא דארעא דישראל' מובא בשמו: "לדעתי צריכים אנו לתקן מחדש את סדר תיקון חצות בו אנו מקוננים על גלות השכינה ולקונן על הצלחתם של אלה לקבל הצהרה זו".
ואילו הרב יצחק ברויאר מראשי אגודת ישראל (שהיה בין היתר יד ימינו של הגרי"ח זוננפלד ונציגו במספר שליחויות) אמר בשמו: "נניח שאלפיים שנה לא ירד גשם ולפתע נראה ענן קל בשמים וכי לא יזדעזעו כולם ויאמרו במתח רב: ואולי למרות הכל, וכי אין אותה ההצהרה והמנדט שבעקבותיה לפחות ענן קל כזה?!".
• • •
הבאנו פה בעבר שבפגישתו עם מנחם אוסישקין (מראשי הציונות) לאחר פרעות תרפ"ט אמר לו ליד הכותל: "זה לא יעזור להם (= לערבים)! אנחנו נשיג את מטרתנו. לא בסמטאות צרות ולא כפופי ראש ניכנס אל המקום הקדוש שלנו. כי אם בדרך המלך ובקומה זקופה. המשך לעבוד את עבודתך באמונה ואולי בקרוב בימינו נזכה לראות את הגאולה האמיתית". משפט זה שנאמר לבכיר חילוני בתנועה הציונית: "המשך לעבוד את עבודתך באמונה", הינו קשה לעיכול שאכן נאמר מפיו של הגרי"ח זוננפלד.
עוד מובא בספר "האיש על החומה" שהיו כאלה שהטרידו את הגרי"ח זוננפלד באומרם שחייבים לרדת מארץ הקודש כי השתלטו עליה חילונים, אמר הרב שזה החטא של המרגלים שהם ראו ברוח קודשם את ארץ ישראל בדור שלנו שמלאה ביהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, ולכן לא רצו להיכנס לארץ וחפצו להישאר במדבר, ולמרות זאת יהושע וכלב אמרו להם "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ" (האשמה כה חריפה של הגרי"ח זוננפלד כנגד שיטתו של הרבי מסאטמר – לא יאומן כי יסופר, וכעת ברור לנו מדוע טוענים הקנאים שכל ספר "האיש על החומה" הרי הוא מזויף מתוכו ו"תלמיד טועה כתבו").
- ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com