פרק ראשון: בין גבעות הגליל המערבי, בכפר יאסיף הציורי, נערך המסע שלנו אל לב העדה הדרוזית. אני וחברי מגיעים למקום המקודש בידי דרוזים מכל העולם - נביא אל-חאדר.
השייח' ריאד חמזה, מבקר המועצה הדתית העליונה של עדת הדרוזים, פותח לפנינו את השערים לסיור נדיר באתר. "אנחנו נמצאים במקום הקדוש במעלה השנייה בקרב בני העדה הדרוזית", מסביר השייח' חמזה בעברית רהוטה. "מקום הראשון זה נַבִּי שוּעֵייבּ עליו השלום - יתרו, ונבי אל-חאדר השני שהוא גם אותו אליהו הנביא של היהודים".
מה שמייחד את המקום הזה הוא אופיו האוניברסלי. כפי שמדגיש השייח': "אליהו גם נחשב בנצרות כנביא וגם באסלאם. זאת אומרת אני רואה בנביא הזה אל-חאדר כנביא אוניברסלי - הוא של כולם".
השייח' חמזה מדגיש את המימד היסטורי של העדה הדרוזית והקשר המשפחתי לעם היהודי: "כולם חושבים שאנחנו בני כ-1000 שנה אבל למעשה אנחנו בני יותר מכמה אלפי שנים", הוא מסביר. "אם יתרו נביא שועייב הוא הנביא הבכיר ביותר שלנו של הדרוזים והוא היה לפני 3,400 - 3,500 שנה - משמע שאנחנו היינו קיימים שם.
המסורת הדרוזית מתחברת באופן ישיר לנאמר בתורה. כפי שמתאר השייח', כשבני ישראל נכנסו לארץ ישראל דרך יריחו, "איתם היו המדיינים בראשות יתרו נבי שועייב שלנו. בני ישראל המשיכו בדרכם לשכם והמדיינים ברשותו של יתרו המשיכו צפונה לבית שאן וטבריה". הם התיישבו שם ושם הייתה ההתחלה של דת הדרוזים.
אלמווחידון - האנשים שמאמינים באל האחד
'הדרוזים' לא תמיד נקראו בשם הזה. "אז לא נקראנו דרוזים, אז נקראנו אלמווחידון - זאת אומרת האנשים שמאמינים באל האחד והיחיד שאין אל אחר מלבדו", מסביר השייח'. השם "דרוזים" התקבל רק לפני כ-1000 שנה, אך העדה עצמה עתיקה בהרבה.
דו-קיום בכפר יאסיף
בלב כפר יאסיף, ניתן לראות תמונה ייחודית: דגלי ישראל ודגלי הדרוזים מתנוססים זה לצד זה, בכפר שמרביתו מוסלמי. איך דרוזים שמוגדרים כ'ציונים' חיים ביחד עם מוסלמים שאינם 'ציונים', איך זה אפשרי?
"דרוזים מוסלמים ונוצרים ביחד חיים בכפר הזה אלפי שנים לא מהיום אתמול או שלשום", מסביר השייח' כשהוא מוביל אותנו בין שבילי הכפר. "החיים מתנהלים פה כסדרם פשוט מאוד, אין חיכוכים, כל אחד יודע שזה המעמד שלו זה המקום שלו זה הכפר שלו, ובהתאם לכך הוא מתנהג.
הדו-קיום הזה אינו תוצר של הסכמים פוליטיים, אלא פשוט כי "כולם פה שוחרי שלום, אין פה מריבות בין האנשים בכלל", מעיד השייח.
קבר הרמח"ל בכפר יאסיף
אחד הסמלים לדו-קיום הזה הוא בית הקברות היהודי הישן שבכפר. "יש פה גם בית קברות יהודי עתיק, וכך משמע שהיהודים גרו במקום הזה לפני שנים רבות", מציין השייח'. "בית העלמין של היהודים פה בכפר שמור מאוד ושומרים עליו כפי ששומרים על שאר האתרים פה בכפר הזה".
מקאם לא קבר
בסיורנו ביקרנו בחדר באולם הגדול בו מתקיימת החג המקומי מידי שנה ב-25 לינואר. השייח' ריאד חמזה מדגיש שפה זה לא קבר אליהו הנביא אלא מקום קדוש בו עבר הנביא, המכונה "מקאם". זה חשוב שיידעו - ליהודים יש או קבר או בית כנסת לעומת מוסלמים ודרוזים שיש להם משהו באמצע - מקום. השייח' מזכיר שמכל נביאי הדרוזים רק ליתרו יש מקום קבורה בארץ ישראל וכל השאר זה רק מקאמים.
לגבי החג המתקיים ב-25 בינואר המכונה חג 'אל-חאדר', השייח' מוסיף שלכבד את הדת הדרוזים מגיעים גם נציגי דתות אחרות לכבד את הדרוזים, "ובדרך כלל בימי שבת ושישי המקום הזה מפוצץ באנשים, כולם מגיעים לכאן לקבל ברכה לשבת לעשות גם על האש", מתאר השייח.
העקיצה של החבדניק לליטאי
רגע של הומור וציניות היה בסיור זה לאחר שהשייח הסביר לנו שהדרוזים מאמינים שאליהו הנביא יגיע לבשר את בואו של המשיח. בסיורנו זה הגיע עמי ידידי הרב החסיד אפי בטשווילי ולא היססתי להזכיר לשייח' שמבחנתו אליהו הנביא לא צריך להודיע לנו מי המשיח, שהרי המשיח כולנו יודעים מיהו... ידידי אפי החבדניק לא נשאר חייב ועקץ אותי שאפילו השייח' צריך לשכנע מתנגד כמוני שמשיח יגיע מתי שהוא...
המשך יבוא...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות