פעם מי שרצה לעוף ידע בוודאות גמורה איך עושים את זה. אתה קונה שטיח, מתיישב באמצע, מניע ועף. היום הדברים לא כל כך ברורים וזאת משום שלתוך עולם התעופה נכנס עוד שחקו רציני וקוראים לו פרקט. לא סתם קוראים לו בשם זה. הפרקט הוא בעצם מאוד נוח לשימוש. ויש מפרשים גדולים שאומרים "אל תקרי פרקט כי אם פרקטי".
לפני כמה שבועות נכנסתי לחנות שטיחים. לא בגלל שרציתי לקנות שטיח. את זה אני משאיר לרעייתי. פשוט היה לי קר וחיכיתי לפגוש מישהו שתמיד מאחר באלגנטיות וחנות השטיחים קרצה לי בחמימותה הצמרית.
מיד כשנכנסתי הבנתי שאני עד לסצנה. באמצע החנות עמדה משפחה, אני מעריך שאלו היו אבא, אימא, זוג נשוי ושני ילדים. הייתה התרחשות רצינית שם ואני עשיתי עצמי מסתכל על שטיחים בסגנון פרסי על אף שזה לא הסטייל שלי בכלל, לא שאני יודע מהו הסטייל שלי, לדעתי אני אדם חסר סטייל. כלומר, בבוקר אני קם, לובש מכנס, חולצה לבנה וסה טו, אולי הנעליים שלי הם קצת סטייל כי אין בהם שרוכים. לא חשוב, בכל אופן הקשבתי ולראשונה בחיי הרגשתי כמו זבוב על הקיר, אין ספק לזבוב על הקיר כיף בחיים!
האבא היה נראה לי טיפוס בשם מנחם אבל בסוף התברר לי שקוראים לו שמעון כי אשתו צעקה לו "שמעון אתה פשוט לא קולט! שטיח זה סיפור מההפטרה שמעון, בשביל שטיח אנחנו צריכים לקנות שואב אבק ולא רק זה, צריך גם מקום לאחסן אותו ובלי התמ"א, ומי יודע כמה שנים ייקח לקבל אישורים, אין לנו איפה לשים את זה"
שמעון אמר בשקט "אבל למה את צועקת, יש פה אנשים. וחוץ מזה, אני חולם שנים על שטיח, זה מחמם, זה נותן תחושה של בית, נו מה, אי אפשר לפחות בחדר שינה?".
היה קצת שקט וראיתי מזווית העין שלזוג הצעיר לא נוח עם הסיטואציה המביכה.
הילד בן השבע בערך שבר את הקרחון ואמר שהוא חושב שאבא צודק וגם הוא רוצה שטיח בחדר הילדים ואם אפשר, כזה עם כבישים ומסילות לכל המכוניות שלו.
גברת אמא קפצה שוב ואמרה אתה יודע איך נוח עם פרקט? אני יכולה לשטוף את זה, אפשר לטאטא את זה, וחוץ מזה קראתי באיזה מקום שפרקט מבודד יותר משטיח, על אף שחושבים שלהיפך. ובידוד זה חשוב מאוד בארצנו בעלת אלף הטמפרטורות"
כל אותו הזמן עמד המוכר וניסה להתערב: כמה ששטיח עושה אווירה בבית וכמה שזה מארגן את החדר. אבל עצרו אותו ככה עם היד. לבסוף הוא ניגש אלי ושאל אם אני צריך עזרה והאם גם אנוכי חושב שכדי לקנות שטיח כדאי לבוא לבד ככה שלא מתבלבלים עם כל הדעות כמו המשפחה הזאת.
אני, שלא רציתי לפספס שום דבר מהשיחה של המשפחה שהתחבבה עלי עד מאוד, ואפילו בתוך תוכי הייתי שמח אם היו מזמינים אותי אליהם לשבת ולא רק כדי לראות באמת מה עדיף להם שטיח או פרקט, אלא גם בגלל שהייתה לי תחושה חזקה מאוד שהם יודעים לבשל טוב.
אמרתי לו בעדינות שאני כרגע רק מסתכל ואשתי לא מסכימה שאני אחליט על דברים כאלו לבד "היא טוענת שאין לי סטייל ואני לא מתווכח עם מילים גבוהות"
שמעון החליט קבל עם ועדה שהולכים לחנות "רצף אותי" שמעבר לכביש. ראיתי על שמעון שהוא עובד על מידותיו והערכתי אותו מאוד.
הם יצאו מהחנות ואני חיכיתי קצת, בירכתי את המוכר לשלום ויצאתי. שמתי לב שאני מזמזם כדי לכסות על המבוכה שבריגול.
נכנסתי ל"רצף אותי" בפנים רציניות כאדם חדור מטרה לקנות ריצוף יוקרתי. ראיתי את שמעון מסתכל בתדהמה על העולם החדש שנגלה לעיניו. ראיתי שהוא בהתלבטות גדולה מאוד והבנתי שטיפה קשה לו לרדת מהעץ. אבל שמעון הוא שמעון, הוא לא אכזב אותי.
לא שמעתי את הדברים שאמר לאשתו כאשר הצביע על פרקט בצבע אורן ועל פרקט בצבע לבן אך הפנים שלה אורו והיא קראה לזוג הצעיר וכולם הסתכלו ונפנפו בידיים ימינה ושמאלה לבן או אורן, והיו מאושרים.
עשיתי סיבוב באולם התצוגה. לפני היציאה עברתי על פניהם ושמעתי את הגברת אימא אומרת לשמעון חברי משכבר: "אחר כך נחזור לשטיחים ונקנה משהו יפה לסלון, למתחם הספות. אתה תראה, שמעון, יחד עם הפרקט הבית יהיה מושלם".
מאז, לא שאני מבין יותר מדי בסטייל, אבל מה שאני כן יודע זה שפרקט עם שטיח עושה טוב על הלב.