אאא

ניסיון הרצח בו "התבקש" הגאון הרב פייבלזון "בעדינות" ע"י שליפת סכין, לסגור את שיעוריו בשל השקפתו הייחודית, עורר אותי להיזכר בחורבן בית המקדש השני שנחרב בשל שנאת חינם, סיבה מקבילה לחורבנו של בית המקדש הראשון שנחרב בשל ג' עבירות החמורות ביותר: גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה.

באורח פלא, יום אח"כ הותקף הגאון הרב יעקב אייזנבך, מרבני 'הפלג' בעיר מודיעין עילית על ידי שני נערים, עד כדי שנזקק לאחר מכן לטיפול רפואי בבית החולים.

מקרה שלישי של אלימות נגד רבנים תוך 24 שעות, היה במאה שערים בעת הגעתו של אדמו"ר מבעלזא לנחם את האדמו"רים מ'תולדות אהרון' ו'תולדות אברהם יצחק' והותקף בצעקות וצווחות.

ממש במקרה, בדיוק לפני 72 שנים, קמו יהודים לרצוח יהודים בסיפור הידוע על הפגזת האלטלנה על ידי ההגנה. אוי לנו שלא למדנו מטעויות העבר ולא למדנו לחלוק בכבוד אף במחלוקות חריפות.

יתכן שעל דברים מעין אלו כתב מרנא הנצי"ב מוולוז'ין בהקדמה להעמק דבר: "'דור עקש ופתלתל'... מפני שנאת חנם שבלבם זה אל זה, חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס. ובאו על ידי זה לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה, ולכל הרעות שבעולם, עד שחרב הבית. ועל זה היה צידוק הדין, שהקדוש ברוך הוא ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאֵלו".

• • •

אירועים אלו מזעזעים במיוחד: האמת, לא צריך לחזור לשעון הזמן אלפיים שנים כדי להבין מה גרמה השנאת חינם לעמינו, רק לפני 100 שנים, שני גדולים וצדיקים נחלקו במחלוקת חריפה ביותר לשם שמים - הגרי"ח זוננפלד והגראי"ה קוק, והקיצונים לקחו את המחלוקת למחוזות שפלים ביותר.

הנושא היה על דבר רבנות ירושלים ועל הקמת הרבנות הראשית, אך חשוב לזכור שבין הגרי"ח זוננפלד והראי"ה קוק שררה ידידות גדולה. את ניצניה אפשר כבר לראות בשנת תרס״ה (1905), כשהרב קוק היה רבה של יפו, יצא במחאה גדולה כנגד אליעזר בן יהודה שהתפאר בכך שהפנה עורף כנגד העבר של העם היהודי, וניסה לומר זאת בשם כל יהודי הארץ, וכנגדו הרב קוק פרסם כרוז חריף שבו קורא לבן יהודה "איבר מדולדל מן האומה", ובתגובה לכך רבני ירושלים כתבו מכתב תמיכה ברב קוק, ובין החותמים מרבני ירושלים היה הרב זוננפלד. במכתב התמיכה נכתב בין היתר: "ודברי כבוד תורתו הנעלים והטהורים היוצאים מפי כהן גדול המקנא לאלוקיו ותורתו נעמו".

רבני ירושלים והגרי''ח זוננפלד כותבים לרב קוק שבחים גדולים: ''ודברי כבוד תורתו הנעלים והטהורים היוצאים מפי כהן גדול'' (מתוך עיתון הפלס שנת תרס''ה)
רבני ירושלים והגרי"ח זוננפלד כותבים לרב קוק שבחים גדולים: "ודברי כבוד תורתו הנעלים והטהורים היוצאים מפי כהן גדול" (מתוך עיתון הפלס שנת תרס"ה)

תשע שנים לאחר מכן, הם אלה שנסעו ביחד לחזק את המושבות בגליל בשנת תרע"ד (1914) ושם יש סיפורים רבים על ההערכה ההדדית בין השניים. במהלך המסע התבטא הרב זוננפלד לגבי פסק הלכה של הרב קוק: ״אם הרב דיפו אמר כך אזי זו היא ההלכה״, (מלאכים כבני אדם עמ׳ 443).

ואם תאמרו, "נו, זה היה לפני המחלוקת על הקמת הרבנות הראשית", נספר לכם את עדותו של נכדו של הרב זוננפלד, שבזמן המחלוקת בירושלים אדם בא לבקש ברכה לחתונה מהרב קוק, והלה נתן לו אך אמר שאם הוא רוצה ברכת צדיק אמיתית שיסור לביתו של הרב זוננפלד, וכשהגיע לביתו, הרב זוננפלד ברכו אך תמה: ״יש לך כבר ברכה כל כך חשובה, ברכת כהן, את ברכת הרב קוק, ומה אתה צריך לדידי ולדכוותי״. (הובא במהדורה החדשה של הספר אלה מסעי  תשע"א).

השיא היה בחנוכת הבית לישיבת חיי עולם בעיר העתיקה בשנת תרפ"ז (1926) אז צולמו יחדיו הרבנים החלוקים בדעותיהם, יושבים זה לצד זה בדיבוק חברים.

רבני ירושלים במחאה נגד הקנאים שביזו את הראי''ה קוק
רבני ירושלים במחאה נגד הקנאים שביזו את הראי"ה קוק
הגדלה

האם אתם חושבים שהקנאים קיבלו את דעתו של הגרי"ח זוננפלד?!

זהו, לא ולא, קנאים בירושלים תמיד היה לעייפה, ובכמויות בלתי נדלות, נחשוף כעת "ניסיון רצח" שנעשה לראי"ה קוק בידי קנאים סיקריקים, ממש כמו מול הרב פייבלזון, אוים ברצח.

הניסיון, לפי אותם מקורות היסטוריים, נעשה בידי רבי יְשַׁעְיָה אָשֵׁר זֶלִיג מַרְגָּלִיּוֹת, מפורסם בשמו הריא"ז, ספרו "עמודי ארזים" בא "לבאר איסורי שבת בחורים רוקים, והלבשים מלבוש נכרי, מגדלי בלוריות ומסירי פאות הראש והזקן" נכתב כנגד תלמידי ישיבת חברון בראשות הסבא מסלבודקא והגרמ"מ אפשטיין זצוק"ל.   

כה חריף קונטרס זה היה, עד שמרן הגר"ע יוסף (שו"ת יביע אומר ח"ט, יו"ד, סי' י', אות ז' והלאה) השיג בחריפות על מסקנות קונטרס זה, בין הדברים שכתב: "ולא חש להפוך בזכות היהודים הפרזים, היושבים בגולה בגלות החיל הזה שפלים ונבזים, אף בא"י יהיה הדבר כנגד עמי הארץ דלים ורזים".

באופן כללי, דעתו של ריא"ז הייתה קנאית ביותר, הוא סבר שבני ישראל מצווים לשנוא את ה"ערב רב", ואין בכך עבירה כלל, ומצווה גדולה לקללם, הוא אף חיבר תפילה מיוחדת כנגדם. לסברתו לא רק מצווה לקלל אותם ולהתפלל נגדם, אלא אף מצווה להילחם בהם, לריב ולהתקוטט עמהם, ואם חשבתם שהכוונה "ערב רב" היא לחילונים, לא ולא, הכוונה לאנשים "הלבושים כחרדים, מתנהגים כמותם אך משנים ממנהגי אבות".

וכך הובא בחוברת "פירורים משולחנם של גדולי ישראל" - יומנו של הרב שמואל הכהן וינגרטן זצ"ל, בשל חומרת הדברים, נביא אותם ללא עריכה: "ר' אשר זליג מרגליות עסק בקבלה והיה מקנאי ירושלים הקיצוניים ביותר. על פי הידוע הוא כתב כתבי פלסתר על הרב קוק... יש שמועות שרא"ז מרגליות ניסה לפגוע ברב קוק בשעה שנאם על גג ישיבת "חיי עולם". רא"ז ניסה להדפו אך לא הצליח במזימתו. כשחזר לביתו אמר לבנו: לא הצלחתי כי הוא איש כבד...".

טקס הנחת אבן הפינה לקומה נוספת בישיבת ''חיי עולם''; במרכז הבמה: הרב זוננפלד והרב קוק (חנוכה תרפ''ז) (מתוך הספר ''קורא לדגל'', מאת הרב אברהם וסרמן)
טקס הנחת אבן הפינה לקומה נוספת בישיבת "חיי עולם"; במרכז הבמה: הרב זוננפלד והרב קוק (חנוכה תרפ"ז) (מתוך הספר "קורא לדגל", מאת הרב אברהם וסרמן)
הגדלה
הרבנים, בגג הישיבה - פה אירע, לכאורה, ניסיון הרצח (מתוך הספר ''קורא לדגל'', מאת הרב אברהם וסרמן)
הרבנים, בגג הישיבה - פה אירע, לכאורה, ניסיון הרצח (מתוך הספר "קורא לדגל", מאת הרב אברהם וסרמן)

ובספר "אמרי שפר - שמועות שנרשמו מפי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, ירושלים תשס"ח, עמ' רסה-רסו (מוצש"ק ויקרא תשנ"ט) כתוב:

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"שאלתי את מרן אם הכיר את ר' אשר זליג מרגליות ז"ל, והשיב שודאי הכירו ושהיה קנאי גדול. סיפרתי למרן ששמעתי משם הרב הגאון הצדיק רבי יוסף לייב זוסמן זצ"ל שבזמנו היתה לו מחשבה לרא"ז הנ"ל לדחוף את מרן הרב קוק זצ"ל מהגג באיזו אירוע שהשתתף בה, כשהמספידים עמדו על גג של הישיבה ששם, וכך רצה להרוג, ח"ו, את מרן הרב קוק זצ"ל ולהתאבד עמו. ותמה מרן זצ"ל על זה שאולי זה סתם ספור ולשון-הרע לומר שהיה משוגע. אולם מיד אח"כ אמר לי מרן שבעצם כל הקנאים הם יצאו מהנורמאליות ויש בהם צד שגעון".

נשים לב שניסיון הרצח ארע, בשנת תרפ"ז  (1926) באותו מעמד בישיבת חיי עולם, כשהגרי"ח זוננפלד ישב במזרח ליד הראי"ה קוק!

רבני ירושלים במחאה נגד הקנאים שביזו את הראי''ה קוק
רבני תל אביב במחאה נגד הקנאים שביזו את הראי"ה קוק

מסתבר שזה לא היה ניסיון ההתנקשות היחיד של הקנאים בגאון הרב אברהם יצחק הכהן קוק כפי שאפשר לראות עוד מידיעה מעיתון קול יעקב גליון ט׳, תרפ״ה, ובספר בתוך החומות עמ׳ 225 אך קצרה היריעה מלהכיל את כל הסיפורים הללו.

  • ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
    לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com