אאא

1:

״פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי״

רש״י הקדוש שואל מייד בתחילת הפרשה מדוע התורה חוזרת שוב על יחוסו של פנחס ומדגישה את היותו בנו של אלעזר ונכדו של אהרון, הרי בסוף הפרשה הקודמת ממש לפני ארבעה פסוקים זה כבר מוזכר ככתוב: ״וירא פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו״?

רש״י מביא את דברי הגמרא במסכת סנהדרין (פב:) שאומרת שבגלל שהיו השבטים מבזים את פנחס על יחוסו מצד אמו שהיתה מצאצאי יתרו ככתוב ״ואלעזר בן אהרון לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פנחס״, וידוע שאחד משמותיו של יתרו היה פוטיאל, על זה שלפני שהתגייר היה מפטם (מאכיל כדי שישמינו) עגלים לעבודה זרה.

אם כן, ככה אמרו השבטים, תראו את נכדו של עובד עבודה זרה, בחור צעיר שהרג לא פחות ולא יותר אלא את נשיא שבט שמעון, זמרי בן סלוא שנקרא גם שלומיאל בן צורישדיי, בהיותו בן 250 שנה (לפי המהרש״א)

חוץ מהשבטים, גם מלאכי השרת רצו לפגוע בו.

בתהילים פרק ק״ו שמדבר על תקופה זו אומר דוד המלך ״ויעמוד פנחס ויפלל ותעצר המגפה״

הגמרא בסנהדרין אומרת ״אמר ר׳ אלעזר, ויתפלל לא נאמר, אלא ויפלל, מלמד כביכול שעשה פלילות עם קונו, בקשו מלאכי השרת לדחפו, אמר להן הניחו לו, קנאי בן קנאי הוא, משיב חימה בן משיב חימה הוא״.

פנחס עשה פלילות, מריבה עם הקב״ה בטענה שלא הגיוני שימותו עשרים וארבע אלף מבני ישראל בגלל מעשהו של זמרי עם כזבי בת צור.

מלאכי השרת ששמעו את זה ביקשו לפגוע בו, אך הקב״ה אמר להם שיעזבו אותו כי הוא קנאי בן קנאי בדיוק כמו סבו לוי שהרג את אנשי שכם בקנאתו לדינה, והוא משיב חימה בן משיב חימה כמו סבו אהרון שגם השיב את חימת ה׳ ובזכותו נעצרה המגפה בזמן קרח על ידי הקטורת שלקח אהרון.

לכן התורה הזכירה פה שוב את יחוסו של פנחס כדי לציין שמעשהו קשור ל״גנים״ החיוביים שלו מצד אהרון הכהן ולא לשליליים שמצד יתרו, פנחס בעצם ממשיך מסורת אבותיו, ועל ידי זה שהרג את זמרי עשה קידוש ה׳ גדול ובזכותו נעצרה המגפה.

2:

בזכות מעשה זה של פנחס הבטיח לו הקב״ה אריכות ימים מיוחדת, והוא אכן חי יותר מארבע מאות שנה וזכה לשרת במשכן שילה בתקופת פילגש בגבעה, תקופה שהייתה לאחר מות יהשוע ושאר זקני הדור, ככה מסביר רבנו בחיי, שפנחס חי לפחות ארבע מאות שנה.

לפי דעות מסוימות פנחס לא מת, כי פנחס הוא אליהו הנביא שחי לעולם וכמו שכתוב בתרגום יונתן בן עוזיאל, שהבטיח הקב״ה לפנחס בשבועה שיהיו לו חיים ארוכים ומושלמים, בסוף הוא יהפך למלאך והוא יהיה זה שיבשר באחרית הימים את הגאולה.

גם במדרש ילקוט שמעוני כתוב: ״אמר ר׳ שמעון בן לקיש, פנחס הוא אליהו, אמר לו הקב״ה אתה נתת שלום בין ישראל לביני בעולם הזה, אף לעתיד לבוא אתה הוא שעתיד לתת שלום ביני לבניי ככתוב ״הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא מפני בוא יום ה׳ הגדול והנורא, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם״

כמו כן, כרת הקב״ה עם פנחס ״ברית שלום״ ככתוב ״לכן אמר הנני נותן לו את בריתי שלום״, סוג של דרישת שלום והכרת תודה תמידית מהקב״ה לפנחס.

בזה גם אותת לו הקב״ה שלא יפחד מנקמת שבט בנימין על הריגת נשיאם, ושלא יפחד גם מנקמת משפחת כזבי בת צור שהייתה בתו של מלך מדיין.

החזקוני מוסיף שפנחס היה דואג שלא יוכל יותר לברך את עם ישראל ככתוב במסכת ברכות (לב:) שכהן שהרג את הנפש לא ישא כפיו, כנראה שידיים שגרמו למוות של אחר, לא ראויים לברך את עם ישראל.

על זה אמר לו הקב״ה שהוא יכול להמשיך לישא כפיים ולברך את עם ישראל, שגם זה נכלל בציווי ה׳ למשה ״לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום״.

עוד הבטחה קיבל פנחס, שכל הכהנים הגדולים שישרתו בעתיד יהיו רק מזרעו.

3:

כדי להסביר את הקשר בין מעשה פנחס לעצירת המגפה נחזור רגע קצת אחורה.

כידוע באותה תקופה לפני כניסתם לארץ ישראל כשישבו עם ישראל ב״שטים״ חטאו רבים מהם עם בנות מואב שדרדרו אותם לעריות וגרמו להם לאכול מזבחי עבודה זרה ולהשתחוות לבעל פעור, מה שגרם לחרון אף גדול.

הקב״ה ציווה למשה שייקח את ראשי העם כדי שיוקיעו את מי שחטא, עונשם היה בסקילה ואז בתלייה.

משה פנה לכל שופטי עם ישראל שהיו שמונים ושמונה אלף, וציווה על כל אחד ואחד מהם להרוג שני חוטאים.

אם כן הרגו הדיינים מאה שבעים וששה אלף איש.

ואז הגיע מעשה זמרי בן סלוא, שקרא לעשרים וארבע אלף מבני ישראל לבוא לראות אותו עושה מה שעשה עם כזבי בת צור, ורק כדי להוכיח להם שזה מותר.

הקב״ה חרה אפו גם הפעם ושלח מגפה שאיימה להשמיד את שאר העם, חוץ מאלו שנסקלו כבר וחוץ מהעשרים וארבע אלף שכבר מתו במגפה.

שאר בני ישראל שלא חטאו אבל גם לא מיחו, גם התחייבו כליה עד שהגיע מעשהו של פנחס והציל אותם.

הספורנו מסביר שמאותו שורש שעם ישראל התחייב כליה על שלא עמדו ומיחו בחוטאים, מאותו שורש הסתיימה המגפה כשראו כל עם ישראל את מעשה פנחס ולא עכבו בעדו ועל ידי זה נתקדש שם שמים ברבים.

4:

צריך להבין מדוע רק פנחס זכה לאריכות ימים מופלגת על שעצר המגפה, הרי משה ואהרון שגם בזכותם נעצרו מגפות ולא הסכים הקב״ה לבקשתם לחיות יותר זמן ולהכנס לארץ ישראל.

אצל משה, רצה הקב״ה להשמיד את כל עם ישראל בגלל מעשה העגל, ככתוב ״הרף ממני ואשמידם״ ורק בזכות תחינותיו של משה ארבעים יום וארבעים לילה עם אין סוף תפילות, הסכים הקב״ה לא להשמיד את כל העם אלא חילק להם את ה עונש טיפין טיפין ככתוב שבכל פורענות שיש לעם ישראל יש חלק מחטא העגל. 

ואצל אהרון כידוע בפרשת קרח שהתחילה מגפה להרוג בעם ישראל ורק בזכות אהרון שלקח את הקטורת ועמד בין החיים למתים נעצרה המגפה.

עוד כתוב במדרש רבה שמשה עשה עוגה כמו חוני המעגל ואמר שלא יצא עד שהקב״ה יאריך לו את שנותיו, וכמה שהתחנן משה לא עזר כלום ולא קיבל אפילו יום אחד מעבר למאה ועשרים שנה שאמור היה לחיות.

אם כן מדוע רק פנחס קיבל אריכות ימים אבל משה ואהרון למרות תחינותיהם לא קיבלו אפילו יום נוסף?

המפרשים מסבירים שמשה ואהרון היו מנהיגי הדור וזה היה תפקידם, לעשות הכל כדי להציל את עם ישראל.

פנחס לעומת זאת, אפילו עדיין לא התכהן כדי לעבוד במשכן.

פנחס מסר את נפשו ממש לקדש שם שמים, הוא ידע שכנראה יהרגו אותו אנשי שבט שמעון על שהרג את נשיאם ובכל זאת הסכים למות העיקר לקדש את השם ולנסות למנוע את המשך המגיפה.

פנחס הבין שכדאי להרוג אחד כדי להציל את כולם.

זאת הסיבה שפנחס הוא אליהו הנביא שמגיע לכל ברית מילה, כי כמו במעשה זמרי, גם פה חותכים חלק קטן מהגוף כדי להכשיר את שאר הגוף.

יבוא פנחס שאלוקים נתן לו את בריתי שלום, ויהיה שותף בכל ברית מילה, שהיא ברית בין התינוק לקב״ה.

5:

אני מרגיש צורך להעלות פה נושא מורכב שמעיב על כולנו.

תקופת הקורונה הביאה איתה המון אתגרי התנהגות שלא נתקלנו בהם בעבר, סרטונים קשים וכואבים עוברים תדיר מיד ליד ומלבים את אש המחלוקת כמו עצים טבולים בחומר בעירה במדורת לג בעומר.

הייתה פעם סיסמה של זהירות בדרכים שאמרה ״בכביש אל תהיה צודק, היה חכם״, ואני חושב שזה הזמן לאמץ אותה וכמה שיותר מהר.

אחים יקרים, נצליח לעבור את המשבר הזה רק באחדות ואהבת חינם, צריך להתחיל ולזרוק הרגלי חשיבה ישנים ולחשב מסלול מחדש.

כתוב שדרך ארץ קדמה לתורה, ולכאורה זה לא מובן, אם מגיעה אלינו סיטואציה שהדרך ארץ והתורה סותרים זה את זה, האם עלינו לבחור בדרך ארץ? הרי ברור שלא.

אלא כך פירושם של דברים, צריכים אנו בסיס חזק של דרך ארץ, כללי התנהגות טובים, כדי שעליהם נשתית את התורה, כי ללא בסיס הדרך ארץ, יקרו מצבים שנשבש את כוונתה של התורה, ונעשה טעויות בשמה של התורה.

דרך ארץ קדמה לתורה, כדי להבין טוב את התורה חייבים קודם דרך ארץ, בן אדם לחברו לפני בן אדם למקום.

 אביה של הילדה החרדית שנעצרה ברחוב (כיכר השבת)

אנו רואים סרטונים רבים של התעמרות שוטרים בחרדים, סרטים שגורמים להרבה אנשים להוזיל דמעה מצער, וחושב אני ששלושת השבועות זהו בדיוק הזמן להתחיל ולנהוג לפנים משורת הדין.

אין לכם מושג מה התנהגות של לפנים משורת הדין עושה לעומד מולכם, אין גשר יותר איתן מאשר גשר הלפנים משורת הדין.

נער הייתי וגם זקנתי, עשרות היתקלויות עם אנשי חוק בארץ וברחבי העולם חוויתי, כל פעם וסיבתה היא, אך מעולם לא פניתי או עניתי שלא בכבוד לשוטר, תמיד, ולא משנה מה הייתה הסיטואציה, המילים הראשונות שיצאו לי הן ״ערב טוב אדוני השוטר״, ״בסדר אדוני השוטר״.

גם במקרה שחשבתי שאני צודק, תמיד הקדמתי בשלומם ובכבודם, ונחשו מה?? כולם התנהגו אלי כך כך יפה והחזירו לי בכבוד עם חיוך, עם לא מעט ויתורים של לפנים משורת הדין.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

פונה אני לאחיי החרדים, כולנו יודעים וחשים את האפלייה שישנה ביחס הכללי לחרדים לבין שאר העם.

אבל, זהו לא זמן רגיל, המגפה משתוללת והשטן מקטרג, זהו הזמן לנהוג בדרך ארץ, לנהוג לפנים משורת הדין.

שוטר תפס אתכם עם האף בחוץ? תכבדו אותו ב״כן אדוני השוטר״.

שוטר ביקש מכם להזדהות? אל תתחכמו אלא התנהגו בדרך ארץ, תזדהו בכבוד, תדברו בכבוד, כי דרך ארץ קדמה לתורה, כי בזמן קורונה צריך להיות חכם ולאו דווקא צודק.

אין לכם מושג כמה התנהגות מכובדת, כזאת של לפנים משורת הדין, עושה פלאים עם העומד מולכם.

סופ״ש רגוע ומקסים
עמירן דביר (הלוי)