אאא

דף יב

*הכשר מבוי סתום, וחצר.

א.     הכשר מבוי סתום 1. לב"ש לחי וקורה שרו בטלטול, ומחייבי בזורק מרה"ר אף לתוך רה"י בעלת שלש מחיצות. 2. לב"ה לחי או קורה, ומחייבי בזורק מרה"ר לשתי מחיצות. 3. לרבי אליעזר לחיים, ובגמ' בעי האם קסבר נמי קורה. 4. לתלמידו של רבי ישמעאל במבוי פחות מארבע אמות לכו"ע סגי בלחי או קורה ופליגי בארבע עד עשר אמות, ור"ע קאמר דדבריו הלכה או נראין או דרי"ש לא קאמר דבר זה. 5. לרבי עקיבא נחלקו אף בפחות מארבע אמות, ונחלק עם ת"ק האם מבוי שרחבו פחות מארבעה טפחים צריך תיקון.

ב.     הכשר חצר ומבוי 1. חצר לחכמים ניתרת בפס אחד ולרבי ור"א בפס ארבעה או בשני פסין, ורחבן משהו ולרבי יוסי שלשה טפחים. 2. שמואל בעי רוב דופן ומוקמינן בדופן שרחבה שבעה, ולא סגי בפס שלשה ומשהו שנתמעט מארבעה טפחים, דתלוי במחלוקת תנאים, או דבעי רוב דופן בחצר משא"כ במבוי. 3. לשון ים שנכנסה לחצר סגי בפס אחד מכיון שהקילו במים, וממלאין הימנו בשבת אם הפירצה פחות מעשר אמות או אם יש לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים ושרי לטלטל בתוכו אם יש גידודי. 4. מבוי מפולש שהכשירו בלחי, פליגי האם הוי משום מחיצה והזורק מרה"ר לתוכה חייב או דהוי משום היכר כמו קורה והזורק פטור. ומייתי דלרבי יהודה שני צידי רה"ר ולחי נחשבים כרה"י, ודחי דקסבר ר"י שני מחיצות דאורייתא. 5. מבוי שארכו כרחבו ואין בתים וחצירות פתוחין לתוכו דינו כחצר, ואינו ניתר בלחי משהו או בקורה טפח אלא בפס ארבעה. ובעי להו"א שיהא ארכו פי שנים ברחבו, ולמסקנא אפילו ארכו יתר בטפח על רחבו.

שאלות לחזרה ושינון

דף יב

א.    הכשר מבוי סתום (5)

ב.    הכשר חצר ומבוי (5)

 

דף יג

*רבי מאיר. *פרשת סוטה במחיקה ולשמה. *ב"ש וב"ה.

א.     רבי מאיר 1. בתחילה בא לפני רבי עקיבא והיות ור"ע היה חריף מאד עבר לרבי ישמעאל ולמד את המשניות ואח"כ חזר לרבי עקיבא, ומייתי דנחלקו האם מטילין קנקנתום לתוך הדיו, ובכל מקום שנאמר שתלמיד אחד אמר מדברי רבי ישמעאל לפני ר"ע זהו רבי מאיר. 2. גלוי וידוע שאין בדורו של ר"מ כמותו, אך לא קבעו הלכה כמותו כיון שלא יכלו חבריו לעמוד על דעתו, שהיה אומר על טמא טהור ומראה לו פנים וכן איפכא. 3. שמותיו: רבי מאיר ורבי נהוראי על שהאיר עיני חכמים בהלכה, וכן רבי נחמיה ורבי אלעזר בן ערך. 4. רבי אמר שמחודד מחבריו כיון שראה את ר"מ מאחוריו, ואילו ראהו מלפניו היה מחודד טפי. 5. סומכוס היה תלמידו של ר"מ וידע מ"ח טעמים על כל דבר טומאה וטהרה, וכן היה ביבנה תלמיד ותיק שידע לטהר את השרץ בק"נ טעמים כגון ק"ו מנחש שממית ומרבה טומאה וטהור, ודחינן דקעביר מעשה קוץ.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ב.     נחלקו האם אין מטילין קנקנתום לפרשת סוטה שבתורה או רק לפרשת סוטה שבמקדש, ופלוגתייהו האם מוחקין לה מתוך ספר תורה, ומייתי דדמי לפלוגתא האם מגילת סוטה זו כשירה עבור סוטה אחרת 1. להו"א באותה מחלוקת האם בעינן לשמה בכתיבת מגילת סוטה. 2. דחינן דלמא לכו"ע מוחקין מן התורה כיון שנכתבה סתמא ולא אינתיק לשם סוטה אחרת. 3. לכו"ע אין מוחקין מס"ת כיון שלא נכתב לשם סוטה בעולם, ומייתי שהמ"ד שמכשיר למחוק ממגילת סוטה אחרת מודה שצריך לשמה אך סובר שהמחיקה היא עשייתה ולא הכתיבה.

ג.      בית שמאי ובית הלל 1. נחלקו שלש שנים כמו מי ההלכה, ובת קול מן השמים אמרה אלו ואלו דברי אלקים חיים אך ההלכה כב"ה, וזכו לכך מכיון שב"ה היו נוחין ועלובין ושנו גם את דברי ב"ש ואף הקדימום לדבריהם. 2. נחלקו שנתים ומחצה האם נוח לאדם שנברא או שלא נברא, נמנו וגמרו שנוח לאדם שלא נברא, ועכשיו שנברא יפשפש וימשמש במעשיו.

 

שאלות לחזרה ושינון

דף יג

א.    סוגית רבי מאיר (5)

ב.    המח' בהטלת קנקנתום לפרשת סוטה, ולשמה בסוטה (3)

ג.     בית שמאי ובית הלל (3)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com