פסוק הראשון בפרשת ניצבים (דברים כט, ט) מתחיל בצורה ייחודית כפי שמשה אומר לעם ישראל "אתם נצבים היום כולכם" – הבעל הטורים מציין שישנם רק ארבעה פסוקים בתנ"ך המתחילים במילה "אתם".
בעל הטורים על שמות פרק יט, ד מציין את ארבעת המקומות בהם פסוקי התנ"ך מתחילים במילה אתם: 1. אתם לכו קחו לכם תבן (שמות ה, יא). 2. אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים.( שמות פרק יט, ד) בשביל שלא רצו המצרים לתת לכם תבן, אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים. 3. אתם נצבים (דברים כט, ט) 4. אתם עדי (ישעיה מג, י).
בעל הטורים מסביר שהרצף של הפסוקים מלמדנו: "בשביל שאתם נצבים היום לעולם תוכלו להיות עדי, כי לעולם אני נצב".
אך מה הקשר בין הפסוקים? - בהתחלה במצרים עם ישראל ראה ניסים גלויים. עם זאת, בהמשך ההיסטוריה היהודית נראה היה כי הנסים נסתרים או אפילו אינם קיימים. הרב אהרון לוין הי"ד (רבה של ריישא שנרצח על ידי הנאצים יימח שמם. מחבר הספר הדרש והעיון) מסביר שהתפיסה הזו אינה נכונה - הנס של ימינו גדול עוד יותר מהנסים הגלויים בעבר- העובדה שעדיין יש עם ישראל חי היא נס הכי גדול אף יותר מהניסים שנעשו במצרים.
הרב לוין מסביר כי בני ישראל במצרים היו נואשים כאשר נאלצו לחפש קש כדי לייצר לבנים והם תהו אם ימשיכו לתפקד כעם. הקדוש ברוך הוא הוציא אותנו ממצרים עם ניסים גדולים וגלויים וכתוצאה מכך ה' אומר אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ( שמות פרק יט, ד).
באופן דומה, בעוד שבני ישראל בהמשך ההיסטוריה עשויים לשאול היכן הם הנסים הגדולים והגלויים - התשובה היא, הפסוק הראשון בפרשת השבוע - אתם (עם ישראל) עדיין עומדים כאן. אתם (תוך התייחסות לפסוק מישעיהו) אתם העדים שלי – של הקדוש ברוך הוא - שמוכיחים שה' שולט בעולם.
וכך כתב ר' יעקב עמדין (הקדמת סולם בית א-ל לסידור יעבץ בית יעקב, סוף עמ' 8 דפוס ורשא תרמ"ו):
" מי שמעיין בייחוד ענייננו ומעמדנו בעולם, אנחנו האומה הגולה, שה פזורה, אחרי כל מה שעבר עלינו מהצרות והתמורות אלפים מהשנים... כל האומות הקדומות אבד זכרם... ואנו הדבקים בה' חיים היום... חי נפשי כי בהתבונני בנפלאות אלה, גדלו אצלי יותר מכל ניסים ונפלאות שעשה ה' יתברך לאבותינו במצרים ובמדבר ובארץ ישראל. וכל מה שארך הגלות יותר, נתאמת הנס יותר, ונודע מעשה תקפו וגבורתו".
ר 'יעקב עמדן (היעב"ץ) עומד על כך שאם נתבונן ניווכח שגם כיום עם ישראל חי וקיים למרות שבכל הדורות עומדים עלינו לכלותינו, עמים ומנהיגים ניסו למחוק את עם ישראל באופן פיזי או באופן רוחני. אם נתבונן בכך נבין שעצם קיומו של עם ישראל בימינו הוא נס גדול יותר מאשר יציאת מצרים.
באותו תקופה של היעב"ץ, לפני יותר מ-300 שנה, המלך לואי ה-14, שליט צרפת, ביקש מהפילוסוף-מתמטיקאי המפורסם, בלז פסקל, להוכיח לו את קיומו של אלוקים. פסקל השיב: “ובכן הוד מעלתך, היהודים, היהודים!” קיום העם היהודי היא ההוכחה שיש אלוקים.
אלפי שנים סבל עם ישראל כיבושים, מלחמות, פוגרומים, מסעות צלב, שואה, אינקוויזיציות והגליות ומעל הכל שואה. גם היום שחזרנו מארבע כנפות תבל לארץ ישראל, התמודד עם ישראל בהצלחה עם מלחמות קשות, אך לא הושמד. ספרי ההיסטוריה מלמדים שעמים שעזבו את מולדתם איבדו כעבור מקסימום חמישה דורות את זהותם או נעלמו קליל, אך עם ישראל שמר על זהותו במשך אלפי שנים.
בעוד עמים כמו מואב, עמון, אדום, פלישתים ואחרים, שנלחמו בעבר בישראל, נעלמו בינתיים מהמפה, עם ישראל שרד לבדו. אימפריות אדירות ותרבויות שלמות נעלמו לחלוטין או נטמעו בתרבויות אחרות מבלי להשאיר זכר, אך לא עם ישראל. מעולם לא שמענו על שוודי ממוצא פלשתי, רוסי ממוצא אדומי או תימני ממוצא עמוני. אבל כולם יודעים מה זה יהודי ממוצא פולני, מרוקאי או רומני. העם היהודי עדיין קיים וזהותו נשמרה.
"אתם נצבים היום", אכן אנחנו ההוכחה שיש ה' בקרבנו. עם הידע וההכרה הזו אנחנו יכולים להמליך את ה' למלך בראש השנה הזה ולבקש ממנו שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה.