מנהלי בתי חולים ורופאים בכירים תיארו היום (רביעי) את העומסים על מחלקות הקורונה, אותם הם פוגשים יום יום, והתייחסו לסגר המתקרב, בדיון שנערך בוועדה לביקורת המדינה שבכנסת.
מנהל בית החולים רמב"ם ד"ר מיכאל הלברטל, חשף בתוך דבריו מספר נתונים מעניינים: "מתחילת המגפה, נפטרו אצלנו 83 חולים. ממוצע גיל האשפוז כעת הוא 64, וממוצע החולים הקשים המונשמים הוא גיל 50; זו לא מחלה של זקנים!".
"אנחנו בקליטה מסיבית של אחיות, ומתוך 118 נשאר לקלוט עוד 15. האחיות שנקלטו הן צעירות, ולא תמיד מסוגלות לטפל בחולה - ובוודאי לא קשה - אז אנחנו עושים ערבוב ומוציאים אחיות ותיקות ממחלקות אחרות ומביאים לשם אחיות חדשות. רופאים פנסיונרים מגויסים, אבל הם לא יעשו תורנויות במחלקות קורונה בלילה".
מנכ"ל בית החולים הדסה פרופ' זאב רוטשטיין אמר: "הסגר הוא ממש לא פתרון יעיל, כי אנחנו סוגרים בריאים וחולים ביחד. אחרי הסגר יהיה לנו 'מדביקי על' חדשים. היינו צריכים לאתר את מדביקי העל, אלו הצעירים שנפגשים ורואים אנשים. לא צריך לבדוק רק סימפטומטיים".
"שבעה חודשים אחרי תחילת המגיפה הזאת, ולנו אין אופציה לבצע בדיקות, אז תסגרו את המדינה ולכו למקום אחר...", זעם רוטשטיין, "שבעה חודשים מדברים על בדיקות, בדיקות בדיקות. ראש הממשלה דיבר על עשרות אלפי בדיקות, ואנחנו ישראל החכמה והגדולה...".
מנהל הדסה דיווח: "אנחנו היום בהדסה מבצעים שליש מהבדיקות שביצענו בחלק הראשון. אתם יודעים למה? כי לא שולחים אלינו בדיקות. המעבדה שלנו עומדת ריקה. אני לא מבין את הבירוקרטיה הזאת. אין ויסות חולים, אין ויסות בדיקות ומישהו לא עושה את עבודתו נאמנה לדאבוני הרב, כי אפשר היה להגדיל את כמות הבדיקות. זה בנפשנו".
מנכ"ל בית החולים שערי צדק, פרופ' עופר מרין, אמר: "לבתי החולים הממשלתיים יש הוראה להקים מחלקה, ויש תקציב, בעוד אנחנו, בתי החולים הפרטיים בירושלים עם תחלואה גבוהה, נמצאים בקשיים כלכליים, וכשאין כסף זה לא עובד".
"אנחנו בדרך להפוך את חדר האוכל של עובדי בית החולים למחלקת קורונה של 55 מאושפזים", סיפר מרין, "אבל אין לי את הכסף לשלם לספקים כדי שזה יקרה בהקדם. המדינה מפסידה מיליארדי שקלים מהסגר, אבל כסף למחלקת קורונה אין".
ד"ר איתי פסח, מקים מערך הקורונה בבית החולים שיבא, דיווח: "בשל התחלואה בצפון, קיבלנו הוראה לקלוט היום ומחר 25 חולי קורונה מ'רמב"ם'. בשיא, נדרשנו ממשרד הבריאות לקלוט 600 חולים, כשהמשמעות היא פגיעה במחלקות אחרות".
"אנחנו כאן במשחק סכום אפס. עושים כמה שיותר מהר מאמץ לקלוט את הרופאים החדשים, אבל זה מאמץ שיעשה את פרותיו רק בעוד תקופה. כעת, היכולת של בתי החולים לתת מענה יותר, הוא רק מהגדלת המשמרות של 12 שעות כוח אדם. המחיר לכך הוא שחיקה ניכרת של הצוותים".
לדברי פסח, "כחבר בצוות הברומטר, ביקרתי עכשיו בכל בתי החולים בארץ, והשחיקה מאוד משמעותית. בנוסף, כמות הצוותים שנכנסת לבידוד עולה, וזה מוסיף פקטור משמעותי להגדיל את הגמישות ולתת את המענה הנדרש".
יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית, פרופ' אבישי אליס, סיכם: "יש 41 מחלקות לטיפול בחולי קורונה, שכמעט כולם מחלקות פנימיות, מתוך 110 מחלקות פנימיות הקיימות בשגרה בבתי החולים בארץ. זה בוודאי פוגע באיכות הרפואה: משחררים יותר מהר ממיון, משך האשפוז בבתי החולים התקצר".
"כאשר החורף יגיע", התריע הפרופסור, "זה ייעשה באופן בוטה הרבה יותר. ההקצאות והמשאבים עברו אכן למחלקות הפנימיות. הבעיה היא, שהתקבלה פקודה לגייס את הרופאים האלו במידיות, אחרת יילקחו התקנים. לא כל הרופאים שניקח, מוכשרים לטפל מחר בחולים קשים".