אאא

דף מז

*ליתנהו לכללי. *שביתה בגוי. *הלכתא בעירוב. *מקום רבים. *הלכתא.

א.     מ"ט א"ר משרשיא דליתנהו להני כללי 1. פסקינן כר"ש לגבי רבי יהודה בשלש חצירות הפתוחות זו לזו, ודחי דהיכא דאתמר אתמר והכלל נאמר בסתמא. 2. עיר של רבים ונעשית של יחיד לר"י עושין לה שיור כעיר חדשה שביהודה ופסקינן כר"ש דאמר שלש חצירות של שני בתים, ודחי כנ"ל. 3. המניח ביתו והלך לשבות בעיר אחרת, כנ"ל. 4. בדין עירוב ברגליו רב הוצרך לומר שהלכה כר"י אף דר"מ פליג עליה, ודחי דלמא רק לרב לית ליה הני כללי. 5. הוצרך לפסוק כרבי יוסי לגבי המתנת ג' חדשים, ודחי דאיצטריך לאפוקי מר"מ בגזירותיו. 6. הוצרך לפסוק כרבי יוסי שמתיר לכהן לצאת ללמוד בחו"ל, ודחי דאיצטריך משום שהמחלוקת בברייתא, ולמסקנא מפרשינן דקאמר דהני כללי אינם לכו"ע שהרי לרב לית ליה להני כללי.

ב.     שביתה בחפצי נכרי 1. לל"ק קונים שביתה לר"י בן נורי כיון שיש להו בעלים ולרבנן אין קונים, ונכרי שהביא פירות מחוץ לתחום לא יזיזם ממקומן וש"מ יש שביתה בנכרי, ודחינן לעולם אתי כריב"נ ולא יזיזם דגזרינן אטו בעלים ישראל. 2. לל"ב גם לרבנן קונין שביתה, דאף הם גזרי אטו בעלים ישראל.

ג.      אמרינן חרם שבין שתי תחומי שבת צריך מחיצת ברזל להפסיקו, ומ"ט מחייך עלה ר"י בר חנינא 1. דסבר לקולא כרבנן ולא מחמיר כר"י בן נורי, ונדחה. 2. נהרות המושכין הרי הם כרגלי כל אדם, ודחי דלמא ה"מ במכונסין. 3. כיון שעיילי בהו מיא, ודחי דלמא קאמר צריך ואין לו תקנה. 4. למסקנא משום דהקילו במים לגבי מחיצה תלויה.

 

שאלות לחזרה ושינון

א.    מ"ט אמרינן דליתנהו להני כללי דהלכתא (6)

ב.    דיני שביתה בחפצי נכרי וכמאן (2)

ג.     דין חרם בין תחומי שבת, ואמאי מחייכי עלה (4)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com