אאא

לא היכרתי אישית, את האדמו"ר הקדוש מפיסבורג זצוק"ל, שנקטף מחיינו בחטף כקרבן ציבור, בעיצומו של חג השמחה. דעו לכם! כי נפרדנו מענק הרגש, אוהב ישראל בתכלית מהיחידים בזמננו שראה נשמות פנימיות, ולא ראה מעטפות חיצוניות.

במשך השנים הייתי שומע רבות מקרוב משפחתי, שהיה מקורב לאדמו"ר - מגיל בחרות, על הרגש המיוחד, שהיה לו לכל יהודי. הוא היה אבא כפשוטו. כאב את כאבו של כל יהודי.

לבו היה פתוח לכל צרותיהם של יהודים שראו בו כתובת של - 'כותל מערבי חי ונושם' - לשמוע את כאבם. מעדויות רבות שמעתי, שאנשים היו יוצאים מחדרו עם דמעות של פורקן לאחר שהשליכו את כאבם על ליבו הרחום.

קרוב משפחתי תיאר לי משעה איום ונורא; בעת שישב בשולחנו של הרבי, ביום ראש השנה - בו בזמן שבתו ע''ה הייתה מאושפזת בבית חולים - כאשר היא בשעותיה האחרונות.

הרבי זצ"ל, הוצף ברגשות וגעגועים עצומים לביתו ולמצבה, ודווקא בעת שכזו, הוא מצא לנכון לחבר את שירו המרטיט ''וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך'', לדאבון לב, כעבור שעות התברר כי ביתו עזבה לבית עולמה.

הרבי ברגעים קשים אלו תיעל את רגשותיו אל בוראו. זה היה הרבי הקדוש מפיטסבורג. מרטיט.

לא הרבה יודעים, שהרבי זצ"ל ויתר על הרבה מאד עניינים גשמיים, והעיקר לא להיות קשור למחלוקת. הוא עמד כארי ונשך שפתותיו כגבור מלחמה, בכדי לא להיכנס למחלוקות.

כמה נדכאים חבים לו את חייהם. חיוכו המלטף היה אמין - חוף מבטחים למדוכאי נפש.

 הנאום של ח"כ משה גפני על החברותא הרבי מפיטסבורג זצ"ל • צפו

''הושענא נפש מבהלה'', כמה קיבלה הושענא זו משמעות, כאשר האיש הדגול הרחום הזה כבר לא עמנו. לכמה הוא דאג לנפשות עם בהלה לתת להם תקווה, לעולם לא נדע כי נסתר היה.

בחז''ל מובא כמה חשוב לשפוך ולהוריד דמעות על אדם כשר. זה לא למען הנשמה שהסתלקה, אלא זה בעיקר בשבילנו, כדי להבין כמה העולם חסר.

למי שרוצה להבין עד כמה החסר הוא עצום, תשמעו בעיון את ניגונו המרטיט 'וידע כל פעול', בשביל להבין קצת איזה לב הפסדנו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אנא תפתחו בלחן של 'אלקא דיליה' מתוך הזמר 'קה רבון עולם' - לחנו של הרבי זצוק''ל. אין מי מאתנו ששקי עיניו יעמדו בלחנים אלו. אני שומע שוב ושוב ועיני כנחל דומע. איזו התעלות וקירבה לה'.

זהו כוחו של אדם שנתן את כל כוחו ומרצו בכל ימי חייו לאהוב את בניו של הבורא יתברך.

בדור שלנו ובתקופה המיוחדת הזאת כמה חסרים דמויות אוהבות כאלו.

לראות ולא להאמין תמונה ששווה אלף תיאורים. תחת שמש קופחת באמצע חג השמחה, יושב לו נער צעיר על רגבי עפר סמוך לקברו של הרבי, לבד לבד. ראשו בין ברכיו ומיילל מבכי. לא צריך להסביר יותר, לראות ולדמוע.

רבי זצוק''ל. כל עם ישראל התפללו ובכו לרפואתך. בשבתנו בצילא דמהימנותא בסוכת שלום התפללנו והעתרנו לרבי שכל כולו אהבה ושלום. ניצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון האלוקים. ארון הברית שכולו רשפי אהבה לעם ישראל.

אנא רבי תהיה נא מליץ יושר לעם ישראל שיוחש ביאת משיח צדקנו במהרה.