דף פג
*השיעורין. *מקום בין חצירות.
א. סוגיית השיעורין 1. לעירובי תחומין בעינן שיעור שתי סעודות, וזמן השהיה בבית המנוגע ע"מ להטמא זהו שיעור סעודה, האוכל אוכלין טמאין בשיעור אכילת פרס שזהו חצי סעודה נפסל גופו מלאכול בתרומה, ורבע סעודה זהו השיעור לטומאת אוכלין. 2. שיעור טומאת אוכלין כביצה לרבי נתן עם קליפתה ולחכמים בלא קליפתה ולר"י בן ברוקה שלשה רבעי ביצה. 3. שיעור חצי פרס ב' ביצים, לרבי יהודה חסר קמעא, לרבי יוסי שוחקות, ולרבי בתוספת אחד מעשרים וזהו ועודות של רבי. 4. רבי שיער שיש בסאה רי"ז ביצים, וזהו בסאה ציפורית שיש בה ר"ז ביצים, בתוספת שמונה לחלתה ושתים של הועודות דרבי. 5. מדה ציפורית יתירה על מדברית שליש וקשיא דהוי טפי משליש ממדברית ומירושלמית, אלא להו"א קרוב לשליש שלה שקרוב למחצה דמדברית, ולמסקנא בועודות הויא יתירא בשליש ביצה על חצי מדברית שהיא קמ"ד ביצים וחציה ע"ב. 6. חיוב חלה, במדה מדברית שבע לוגין ועוד מעט, שש לוגין ירושלמיות, וחמש לוגין ציפוריות, וכל לוג הוא רובע הקב.
ב. למי נותנים מקום הנמצא בין שתי חצירות 1. תרוייהו בפתח, כחלון דמערבין ואם לאו אסורין. 2. לתרוייהו בזריקה, היינו בכותל דפליגי אמוראי האם מותר להזיז בו. 3. לתרוייהו בשלשול, דינו כחריץ שאסור לתרוייהו. 4. לאחד בפתח ולשני בזריקה או שלשול, נותנים לזה שתשמישו בנחת. 5. לזה בזריקה ולזה בשלשול, לרב שניהם אסורין, ולשמואל נותנים לזה שבשלשול כיון דכלפיו חשיב בנחת.
שאלות לחזרה ושינון
א. סוגיית השיעורין (6)
ב. למי נותנים מקום שנמצא בין שתי חצירות (5)