דף ע
*גברא לא חזי. *חגיגת י"ד.
א. גברא לא חזי 1. הזאה אף שהיא רק טלטול בעלמא אינה דוחה שבת משום דחיישינן שמא יעבירנו ד''א ברה''ר, ואף לרבי אלעזר דקסבר מכשירי מצוה דוחין את השבת מיהו גברא לא חזי ולכן לא רמיא חיובא עליה ופטור. 2. לפי''ז אין מחמין מים בשבת למילת תינוק חולה להברותו ולמולו, וה"ה לתינוק בריא כיון שהכל חולין אצל מילה. 3. הטעם שערל שלא מל ולא הביא קרבן פסח ענוש כרת אף דלא חזי משא"כ הזאה, דקסבר אין שוחטין פסח על טמא שרץ ולכן בציבור היו נדחים משא"כ בערילות שהיו צריכים למול ודחינן דרמי חיובא גם בטמא, ולמסקנא שוחטין על טמא שרץ והזאה אתיא להתיר באכילה אבל אינה מעכבת.
ב. דיני חגיגת ארבעה עשר שבאה כדי שהפסח יֵאכל על השובע 1. לת"ק אינה חובה ובאה בחול וטהרה ובמועט אבל לא בשבת במרובה ובטומאה. 2. לבן תימא חגיגה הויא כפסח לגבי: איסור לינה, באה מן הצאן, זכרים, בת שנתה, נאכל צלי ולמנויו, ובעי האם בו שנאמר בשבירת עצם אתי למעט חגיגת י"ד או רק פסול. ומייתי שאם מצא סכין בי"ד ניסן שוחט בה מיד ובי"ג צריך להטבילה וקופיץ תמיד צריך להטביל ש"מ דאתי כבן תימא וא"צ את הקופיץ לחגיגה, ודחי דאתי כרבנן ואיירי בפסח הבא בשבת ובמרובה ולמסקנא בטומאה כגון שהנשיא גוסס בי"ג ולכן לא מטביל את הקופיץ מספק שמא ימות ואין מביאין חגיגת י"ד בטומאה. 3. לר"י בן דורתאי הפסוק וזבחת פסח צאן ובקר אתי למימר שחגיגת י"ד שהיא שלמים ובאה אף מן הבקר דוחה שבת ולכן פירש עם בנו מן החכמים והלך לדרום, ודחינן דקרא אתי למותר הפסח שקרב שלמים.
שאלות לחזרה ושינון
א. גברא לא חזי (3)
ב. דיני חגיגת ארבעה עשר (3)