בפרשתנו מסופר שיתרו שמע והגיע למחנה ישראל . על המילים "וישמע יתרו" רש"י שואל "מה יתרו שמע ובא" והתשובה היא שיתרו שמע אודות קריעת ים סוף והמלחמה בעמלק. בעצם, כל העולם שמע על כך, "שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת " אז למה לציין דווקא את יתרו ש"שמע"?
כי יתרו שמע את המסר שמאחורי האירועים בצורה שונה מכל האחרים. אנשים אחרים שמעו על כך ולא עשו דבר. יתרו שמע והדברים שינו את חייו. יתרו שמע והקשיב, בעוד כולם שמעו אך לא הקשיבו.
יש שמיעה שנכנסת בצד אחד של האוזן ויוצאת מן הצד השני, ויש שמיעה שנכנסת ומתיישבת על הלב, וזוהי השמיעה של יתרו, ששמע והבין. כך גם כוונת המילים "שמע ישראל" – הבן וקבל! זו הדרך שבה שמיעה לה' מבטאת את הקשר שלנו לה'.
להקשיב לשני זה הרבה יותר מעניין של נימוס, זוהי בעצם הצהרה שלאדם המדבר אלינו יש משהו ללמד אותנו , כאשר רואים אנשים משוחחים ביניהם אבל לא מקשיבים אחד לשני - למשל כשאחד המשוחחים או שניהם מסתכלים בטלפון או עושים משהו אחר בזמן השיחה, סימן שלא מקשיבים ולא מכבדים אחד השני .
0 תגובות