אאא

זיהוי התמותה הקשורה לקורונה היא משימה מאתגרת למדי, שכן קשה לדעת אם הנגיף היה הסיבה העיקרית למוות, גורם תורם או מאפיין ברקע, ואם החולה היה על סף מוות או שבהיעדר קורונה היה חי עוד שנים רבות. אתגר נוסף הוא להבחין בין ההשפעות הישירות של הנגיף על התמותה להשפעותיו העקיפות – כמו הסבת עיקר המשאבים של מערכת הבריאות לטיפול במגפה וגריעה מהמשאבים המיועדים לטיפול ומניעה של מצבים רפואיים אחרים.  

במחקר של מרכז טאוב בדק פרופ' אלכס וינרב את ההבדלים בשיעורי התמותה מכל הסיבות בין שנת 2020 לשנים שקדמו לה, ומגמות בשיעורי התמותה לפי קבוצות גיל. מהמחקר עולה כי למרות שהתמותה יורדת לאורך שנים רבות, בשנים האחרונות ניכרת האטה בירידה, ככל הנראה כתוצאה מעלייה במצבים בריאותיים נפוצים כמו סוכרת והשמנת יתר. ואולם בתחילת שנת 2020 התמונה שונה לגמרי: במשך החודשיים הראשונים של השנה היו שיעורי התמותה בישראל הנמוכים ביותר אי פעם – פחות מ-11 מקרי מוות ל-100,000 תושבים בשבוע – ירידה של 7% לעומת אותה התקופה בשנים 2017–2019. השפעת הקורונה על שיעורי התמותה החלה להיות מורגשת מסוף מרץ, ובמיוחד מתחילת יולי ועד סוף ספטמבר. חשוב לציין כי בין הגלים חזרו שיעורי התמותה לרמות נמוכות מכפי שהיו בשנים 2017–2019.

עלייה ברורה במקרי המוות בעקבות הקורונה

בין 18 במרץ ל-31 בדצמבר 2020 היה מספר מקרי המוות גבוה ממספרם בתקופה המקבילה בשנים קודמות בכ-7% כאשר מביאים בחשבון רק את גידול האוכלוסייה. ואולם אם מביאים בחשבון גם את הצמצום שהיה צפוי בשיעורי התמותה בהיעדר קורונה, ההערכות של התמותה העודפת עולות. 

בבדיקה לפי קבוצות גיל מצא פרופ' וינרב כי בקבוצות הגיל שמעל 55 היו שיעורי תמותה נמוכים במיוחד בחודשיים הראשונים של השנה, בעיקר בקרב בני 65 ומעלה. שיעורי התמותה בקבוצות אלו עלו מאמצע מרץ עד אמצע יולי לרמות שהיו בשנים 2017–2019, ולאחר מכן הוסיפו ועלו לשיאים לא אופייניים, בעיקר בקרב בני 65–74. 

בקרב צעירים התמונה שונה: בקרב בני 0–19 הייתה התמותה במהלך 2020 נמוכה ב-23% מבשנים 2017–2019, ובקרב בני 20–29 בכ-4%. מגמות אלו מאששות את הטענה בדבר הירידה המתמשכת בתמותה בכלל האוכלוסייה, בשונה מהדפוסים שנצפו בארה"ב, שבה שיעורי התמותה שאינם קשורים לקורונה ב-2020 היו גבוהים ולא הייתה ירידה בתמותה באף קבוצת גיל. 

"המספר הכולל של מקרי מוות מקורונה בכל קבוצת גיל מורכב משיעור הנדבקים לפי גיל, ההסתברות למות מקורונה לפי גיל, ומספר האנשים בכל קבוצת גיל. הסיכון לתמותה משתנה בין קבוצות הגיל, ולכן הוא מושפע מיכולתה של החברה לשמור על שיעור נדבקים נמוך", הסביר פרופ' וינרב. 

מאז פרוץ המגפה, החולים המאומתים היו בעיקר מקבוצת הגיל 20–55. אשר למבוגרים, שיעור החולים המאומתים בקרב בני 80 ומעלה בזמן הגל הראשון היה גבוה ב-40% משיעורם באוכלוסייה, עד ספטמבר הוא צנח לכ-60% משיעורם באוכלוסייה, באוקטובר עלה שוב, ואז שב וירד. בקרב בני 60 ומעלה נצפתה מגמה דומה. מגמות אלו מלמדות על הצלחה מסוימת בהגנה על מבוגרים מפני הידבקות. אילו שיעורי ההדבקה תאמו את מבנה הגילים בישראל, היו בישראל 31% יותר מקרי מוות. אילו שיעורי ההדבקה תאמו את מבנה הגילים במדינות ה-OECD, היה מספר מקרי המוות כפול. 

תוצאה נוספת של שיעור התמותה העודפת בישראל לשנת 2020 היא ההשפעה על תוחלת החיים: תוחלת החיים בלידה צפויה לרדת בכחודשיים בקרב גברים ונשים כאחד. פירוש הדבר הוא שלתמותה העודפת המקושרת לקורונה היה משקל כבד יותר מהירידות החדות בשיעורי התמותה בקרב גילאים צעירים יותר. עם זאת, נוכח שיעורי ההידבקות הגבוהים בקרב צעירים, הירידה בתוחלת החיים נמוכה מהצפוי. 

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

שיעורי התמותה עלו, אך פחות מהצפוי. עיקר הנפגעים הם ערבים וחרדים

מגפת הקורונה הביאה לתמותה עודפת ניכרת בישראל. בסוף דצמבר עמד מספר מקרי המוות הרשמי מקורונה על 3,338. בהיעדר קורונה, אומר פרופ' וינרב, ובהינתן צמצום של 7% בתמותה במהלך 11 השבועות הראשונים של השנה, הייתה חלה ירידה של כ-2.5% במהלך כל השנה לעומת הרמות בשנים 2017–2019. במקום זאת, מסוף יולי עד תחילת אוקטובר עלתה התמותה העודפת בישראל לשיא של 30%, והעלתה את שיעור התמותה הכולל לרמה שלא נצפתה בעונה זו מאז שנות התשעים של המאה הקודמת, כשתוחלת החיים בישראל הייתה נמוכה בכארבע שנים מהיום.

 

בהתחשב בקצב גידול האוכלוסייה בלבד, גל תמותה זה בעידן הקורונה הגדיל את מספר מקרי המוות בכ-7%, אולם אם מביאים בחשבון גם את הצמצום הצפוי בתמותה בהיעדר קורונה, המגפה העלתה את מספר המתים בכ-10%. אמנם מדובר בעלייה משמעותית, אך נמוכה מבמדינות אחרות (למשל 18% בארה"ב, שבה שיעורי התמותה היו גבוהים מישראל גם לפני מגפת הקורונה).  

"יש לזכור כי גם מגפת השפעת בשנת 2015 הורידה את תוחלת החיים ברוב מדינות אירופה ביותר משלושה חודשים, גם במדינות עם מערכות בריאות טובות", הסביר פרופ' וינרב. "ירידה של כחודשיים בתוחלת החיים ב-2020 בגלל הקורונה היא ירידה מתונה יחסית, אבל עוד לא ידוע מה צפוי בשנת 2021, שכן שיעור התמותה בחודשיים האחרונים היה גבוה באופן חריג. עם זאת, חשוב להבין שעטיית מסכות ושמירה על ריחוק חברתי מסייעות בהפחתת ההידבקות במחלות אחרות, ויעיד על כך מספר המקרים הנמוך מאוד של שפעת בחורף הנוכחי". 

הנתונים הקיימים אינם מאפשרים לאמוד במדויק את ההשפעה לפי קבוצות אוכלוסייה במשך כל השנה, אולם עולה מהם כי כמחצית מסך כל הנדבקים בקרב בני 65 ומעלה עד אמצע אוקטובר היו מהאוכלוסייה החרדית, ושיעורי התמותה מסיבות הקשורות לקורונה בקרב החרדים היו גבוהים פי ארבעה מחלקם באוכלוסייה הכללית. לפיכך ניתן לצפות שהירידה בתוחלת החיים תהיה מרוכזת באופן לא פרופורציונלי באזורים חרדיים. גם בקרב האוכלוסייה הערבית עשויה התמותה העודפת להיות גבוהה יותר, אך לא בגלל שיעורים גבוהים במיוחד של הידבקות אלא בשל מחלות רקע, בעיקר סוכרת ומחלות לב שנפוצות יותר בקרב אוכלוסייה זו.

"למגפת הקורונה יש השפעות נרחבות על כל תחומי החיים, והיא העלתה באופן משמעותי את התמותה העודפת בישראל. ירידה של כחודשיים-שלושה בתוחלת החיים, כפי שמצא פרופ' וינרב, היא משמעותית, אך קטנה מהירידה שנצפתה במדינות האחרות, ובכך נרשמה הצלחה מסוימת לישראל", אמר נשיא מרכז טאוב, פרופ' אבי וייס.