נושא בפרשה

וימתו האנשים מגיפה  | על אוויר רעיל ומסכות בתקופות קדומות 

פרשת השבוע, שלח לך – התורה כותבת את עונשם של המרגלים ואת דבר המגיפה | ביאורו המחודש של הספורנו על שהאוויר היה רעיל | האם לפני שלוש מאות שנה כבר היו טעו מסכות בזמן מגיפות? או שמא מדובר במסננת לשתיית יין ? (יהדות, פרשת השבוע)

עטיית מסכה בימי קורונה (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

ב, שלח לך, נאמר בעקבות חטא המרגלים: וַיָּמָתוּ הָאֲנָשִׁים... בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה'. על כך כותב הספורנו בפירושו: "...פעולת אוויר הארץ הייתה להם לזרא, ומתו תיכף" – האוויר עצמו, היה קטלני.

דורשי רשומות העירו לדברי הביאור הלכה (או"ח סי' תקנ"ד, ד"ה דבמקום), וכך הוא לשונו:

"עי' בספר פתחי עולם דבמקום שאין המחלה של חלערי"א חזקה חס וחלילה וכו', ומי שירצה להתענות במקום שאין המחלה בזעם חס וחלילה, יש לייעצו ולהזהירו שלא ילך מפתח ביתו כל היום, ולהכריחו כשיצא ישא סביב לחוטמו ופיו חתיכה קאמפע"ר ומעט עשב מיאט"ע".

(יש לציין לדבר מעניין -  בעל פתחי עולם,  הגאון החסיד רבי דובער קראסיק זצוק"ל, מגאוני גלות רוסיה, מספר בהקדמתו לספרו מעשה מופלא: פעם אחת לקתה יד ימינו עד שלא יכול אפילו לחתוך לחם. עלה בדעתו שמא נענש על שחדל מלהשלים את חיבורו על השולחן ערוך. מששב לעסוק בכתיבתו – התרפאה ידו. אך משחזר להניח את הכתיבה – חזרה ידו לקות. וכך כתב:

"ואמרתי: הלא רפואתי ידוע. וחזרתי לגמור כתיבת ספרי זה, וחזרה לאיתנה כבראשונה... הלא דבר ה' הוא!")

בדברי הביאור הלכה הנ"ל, רבים פירשו שכוונתו ל"חתיכה קאמפע"ר" כעין מסיכה בלשון ימינו. אך הרה"ג רבי יצחק ברוורמן שליט"א העיר שהדבר אינו מסתבר: לפני כ-150 שנה ואף יותר – עת חובר הספר – לא הייתה ידועה או מקובלת תפיסת ההגנה במסיכה כפי שאנו מכירים כיום.

מהו אפוא אותו "קאמפע"ר"?

בחיפוש מהיר בספר הרפואות מעשה טוביה, מאת הרופא היהודי הנודע טוביה הרופא (חי לפני למעלה מ־300 שנה), אנו מוצאים שימוש ברור בקמפור כמגן ממגיפה:

"...לקחתי דרכמא אחת כאמפור"ה, והדלקתי אותו לתוך היין כמו ד' ליטרין, ואחר שנשרף הקאמפו"ר לקחתי מצלוחית יין הלז אליבא דיקנא כל יום מלוא כף אחת, ולפעמים טבלתי מעט לחם בו. והלכתי לעיר בשעת המגפה והשם ברחמים הצילני".

משמע בבירור: הקאמפע"ר הוא חומר רפואי – קמפור בשמו המדעי – שנחשב מגן ומרחיק רעלים וזיהום. וכיוון שבצום אין אפשרות לשתות יין מהול בקמפור, הציע בעל פתחי עולם לכרוך את החומר סביב החוטם והפה – כדי לשאוף את אֵדָיו לאורך היום. בכך יינצל האדם מהאוויר המזוהם, שהוזכר כבר בספורנו כגורם מסוכן בזמני מגפה.

ואכן, גם בזמננו מוכר השימוש בקמפור ברפואה. כך למשל, בתקופת מגפת הפוליו בירושלים, לפני כ-70 שנה, קשרו לילדים שקיק קטן עם קמפור סביב הצוואר – כסגולה ורפואה.

מכאן מתבאר כי מה שכביכול ראו בדברי הביאור הלכה אסמכתא למסיכה רפואית מודרנית – לא נועד ללמד על המסיכה המוכרת לנו, אלא אולי על עצם השימוש בחומר מגן מפני אוויר נגוע – שבימיהם היה הקמפור.

קרדיט - הרב ר' ברלזון

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בפרשת השבוע: