"וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות" (מלאכי פ"ג פסוק ד)
מהפטרת שבת הגדול .
חותני רבי דוד טרייטל ע"ה, היה זה שהשפיע עלי להיות חזן ומאד שידל אותי לחפש משרה מכובדת.
הוא בעצמו היה לו קול נפלא והיה בעל תפילה יוצא מן הכלל וגם הלחין שירים.
אחד השירים היפים במיוחד שלו, הייתה מנגינה על המילים שאומרים בסוף תפילת שמונה-עשרה : 'ושם נעבדך ביראה'.
מאד רציתי לבצעה! אלא שהיא הייתה קצרה מדי.
עשיתי לה הקדמה 'חזנותית' ואחרי שירת הפזמון נעימת ביניים.
כאשר הקטע יצא לאור באלבומי 'חסידי אפריקה', קבלתי צלצול טלפון מחובב חזנות בשטראסבורג אשר בצרפת שאמר: 'מאד נהניתי מהחזנות שבשיר 'וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים'. מאז יוס'לה רוזנבלט להבדיל בין חיים לחיים, לא שמעתי כאלה תנועות מעניינות'!
יהי"ר שתפילתנו תתקבלנה לרצון לפני אדון כל ונזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים בבנין בית המקדש בב"א.